"הוכשטיין מגיע לפה, וזה התפקיד שלו. לנו יש מילה רק על הממשלה שלנו, שהיא ערבה על ביטחוננו, וצה"ל. אנחנו רוצים שההסכם ייאכף בכוח הזרוע. לא יכול להיות שנחזור לבתים עם הסכם שלא שווה את הנייר עליו הוא כתוב".
סאלב הוא בן 31, נשוי ואב לחמישה. שבועיים לאחר המלחמה הוא פונה לירושלים. בצל התעצמות המלחמה, מטה של אלפי משפחות מהצפון ומאות מפונים הודיע אתמול כי יפתחו בפעולות מחאה: "הגיע הזמן לנצח, לא נהיה רצועת הביטחון", כתבו בהודעה פנימית.
סאלב הסביר את דעתו: "אני לא אחזיר את הילדים שלי לגור על הגבול בהסכם שלא ניתן לסמוך עליו. נחזור לק"ש בטוחה, אחרת. התושבים חזקים, צה"ל אני חושב שחזק, מנצחים עם מה שיש, כך היינו לכל אורך הדורות".
הוא שיתף למה אינו סומך על הסכם מדיני: "החל מ-2006, בהחלטת מועצת הביטחון של האו"ם, ראינו שיש החלטה והיא לא מיושמת בשטח. היו 19 שנה של שקט אבל גם של התעצמות צבאית משמעותית של חיזבאללה. ישבנו בשקט, באורך רוח. אבל כשאנחנו שומעים שההסכם בפתחי שהצד הישראלי לוקח בו מקום אקטיבי, אנחנו לא יכולים לישון בשקט בלילה. אנחנו לא יכולים לשתוק".
"אני לא חושב שהמדינה הפקירה אותנו, לפחות את רובנו. אנחנו מקבלים כסף לשכירות, אבל שום פלסטר לא ישנה את המצב שאתה נמצא מחוץ לבית. הילדים מאוד מתגעגעים הביתה. 8 חודשים עברו. יש לי 5 ילדים, הגדול בן 10, ואין יום שהם לא מדברים על חזרה לק"ש. השהות שלהם במסגרות לא פשוטה להם".
נזכיר, כי החל משנת 2006 הוחלטה החלטה 1701 במועצת הביטחון של האו"ם. ההחלטה קראה להפסקת אש בין ישראל לחיזבאללה במלחמת לבנון השנייה, ועשתה זאת באמצעות פריסת כוחות או"ם חמושים על מנת למנוע מחיזבאללה להמשיך לפעול בשטחי דרום לבנון. כידוע, חיזבאללה המשיך להתפרס באזור למרות פריסת כוחות בינלאומיים על הגבול, ועל כן ההחלטה לא מומשה.
התרעות פיקוד העורף