בפתח הראיון בן שאל האם הדבר הנכון הוא לקחת נתח מרצועת עזה ואלמוז השיב: "יש פה תג מחיר למי שהרים יד על יהודי בעם ישראל. הוא יאבד שטח, זה תג מחיר שהציונות קבעה אותו ומדינת ישראל החליטה לוותר עליו. צריך לקחת מה שלמדנו מה-7 באוקטובר - אתה חייב שטח. נשתמש בשטח לא ככיבוש. לא כאצבע בעין. כשאתה לוקח שטח ושותל משהו בשטח - אתה אומר עליו משהו. אני כאן כי רק ככה אני אוכל להגן על העוטף".
כשנשאל מה המטרה במלחמה ענה: "כאחד שקרא את ההיסטוריה של מדינת ישראל, אין בעיה עם חיטה בכל מקום שמדינת ישראל נמצאת בו. כשאני אומר חיטה אני מתכוון מקום שישראל אומרת משהו. אני חושב שאין לנו שום ברירה אחרת אלא לקיים סוג של מדיניות בשטח, שבה בנוכחות כזאת או אחרת, אנחנו יושבים שם. או באופן פיזי, או מהאוויר או במודיעינית. אזרחית לא".
"קשה ליזום פה מלחמות", המשיך. "במדינות דמוקרטיות קשה למנהיגים ליזום מלחמה. יש בזה היגיון שאנחנו מבינים אותו. ואין דרך אחרת. הקניית שקט לאורך זמן - אין דרך אחרת להשיג אותה. כשאתה נלחם בטרור אתה צריך להבין שאנחנו בעשור הקרוב נהיה בעזה לפחות. הרשות הפלסטינית זה גדול עליה לקחת את זה. העולם לא רץ לשם. אז אנחנו בינתיים צריכים להיות שם".
לגבי המערכה בצפון אמר: "אני לא חי עם זה בשלום, אני יודע להגיד שמצד אחד, אחרי צוק איתן, אמרנו שזו לא בושה לפנות שטח או ישוב לפרק זמן קצוב כדי לא לבזבז שם חיי אדם סתם. מצד שני, רצועה כל כך משמעותית כמו הגליל לאורך זמן זה נזק ביטחוני, להרתעה, פרס מיותר לחיזבאללה.
התרעות פיקוד העורף