"אני כותב לכם מכתב זה בכאב, בחשש גדול, כיהודי, כישראלי וכאיש ביטחון, על התופעה המתגברת של הטרור היהודי מ'נוער הגבעות'", כתב. "תופעת 'נוער הגבעות' הפכה מזמן לכר נרחב של פעילות אלימה נגד פלסטינים. מעולם לא התחברתי למושג 'פשיעה לאומנית'. זו לא פשיעה מכיוון שיש הפעלת אלימות לצורכי הטלת מורא, כלומר טרור. זו לא 'פשיעה לאומנית' ובוודאי לא לאומית מכיוון שיש בה קריאת תגר על הלאום".
הוא כתב על אובדן החשש ממעצר מנהלי: "התופעה בחסות האירועים הביטחוניים, אוזלת היד המשטרתית וייתכן אף תחושת גיבוי סמוי, צוברת נפח ומשנה את פניה: מעשייה של בודדים לפעילות של מאות. התרחבות משמעותית של היקף המשתתפים בתופעה. אובדן החשש ממעצר מינהלי נוכח התנאים שלהם זוכים בכלא וכספים שאותם מקבלים לאחר שחרורם מחברי כנסת יחד עם מתן לגיטימציה ודברי הלל, לצד מסע דה-לגיטימציה לגורמי ביטחון".
הוא המשיך והזהיר, כדבריו, משינוי שמתרחש: "מפעילות ממוקדת וחשאית, לפעילות רחבה וגלויה. משימוש במצית, לשימוש באמצעי לחימה. לעיתים תוך שימוש באמצעי לחימה שחולקו על ידי המדינה כדין. מהתחמקות מכוחות הביטחון לתקיפת כוחות הביטחון. מהתנתקות מהממסד לקבלת הכשר מגורמים מסוימים בממסד. מדובר בבנינו, עלינו מוטלת האחריות לחינוך, למתן או להיעדר הלגיטימציה. להתוויית הדרך ולהתוויית הגבולות".
הוא תיאר כי "כיום התופעה פוגשת היעדר גינוי של ההנהגה הנורמטיבית ותחושה של גב שלטוני מסוים. לתופעה הזו המענה אינו השב"כ. השב"כ הוא פלסטר שנועד לטפל במיעוט קיצוני, הוא אינו הבסיס לטיפול בשורש הבעיה. נדרשת קואליציה של מתווי דרך, שרים, משרדי ממשלה, רבנים ומנהיגים אזוריים ובהיעדר כזאת כל דאלים גבר. מנהיגי התופעה מבקשים להביא את המערכת לאובדן שליטה באופן שלא תהיה למערכת הממוסדת יכולת להשתלט על האירועים בשטח".
לדבריו, "אנחנו על סיפו של תהליך משמעותי, משנה מציאות. הנזק למדינת ישראל, בעיקר בעת הזאת, וברובו המכריע של ציבור המתיישבים הוא בל יתואר: דה-לגיטימציה עולמית גם בקרב טובי ידידינו, פריסת כוחות צה"ל שגם כך מתקשה לעמוד בכלל המשימות, שגם כך לא נועד לטפל במשימות אלה, פיגועי נקם שמציתים זירה נוספת במלחמה הרב-זירתית שבה אנחנו נמצאים, הכנסת גורמים נוספים למעגל הטרור, כאלה שלא היו שם קודם לטובת נקם, מדרון חלקלק שמסייע לתחושת היעדר המשילות, קושי נוסף ביצירת בריתות אזוריות שנדרשות למול הציר השיעי ומעל הכול: כתם גדול על היהדות ועל כולנו".
בתגובה, תקף אותו השר בן גביר: "במקום שרונן בר יסיים תפקידו בבושת פנים נוכח האסון הגדול שהוא אחראי לו, כישלון במודיעין ועצימת עיניים תמידית מטרור ומהאויב שתכנן שנים רצח המוני, שיתוף פעולה עם המחאה שהחלישה את הצבא, איש קונספציה שכשל בחוצפה הוא מעז להסית נגד שר בישראל להתערב בפוליטיקה ובסוגיות של מדיניות ולחלק ציונים לפוליטיקאים.
ראש השב״כ מנסה לייצר ספינים ולתקוף את השר בן גביר, כדי להסיט את הדיון מאחריותו לקונספציה ולכישלון ה-7.10. זה לא יעזור לו. אחרי חליווה, הוא הבא בתור שחייב ללכת. עכשיו".
התרעות פיקוד העורף