גורמים בצה"ל מודים כי בכירים במטה הכללי פועלים למנוע את סיכום תחקירי ה-7 באוקטובר, בניסיון למנוע את חשיפת האמת בנוגע לתפקוד יחידות ומערכים, והחלטות מפקדים, כולל ההחלטות השגויות של הרמטכ"ל רב-אלוף הרצי הלוי.
צה"ל נמצא בנקודת שפל חמורה ביחס לאמון הציבור בו. בעוטף עזה, רמת האמון בצה"ל נמוכה ביותר. התושבים טוענים שוב ושוב ש"צה"ל בגד בהם ולא היה נוכח ב-7 באוקטובר כדי להגן עליהם". התחושות בקרב הציבור לגבי האמון בצה"ל ובמפקדיו אינן פשוטות. ישנה תופעה כפולה: גורמים מדיניים ופוליטיים עושים שימוש בהקשר הזה כדי להרוויח מנדטים מהציבור, והפוליטיקאים הפכו את צה"ל ל"ילד הכאפות הלאומי".
ההיבט השני הוא התפשטות מידע ברשתות החברתיות. כיום, צה"ל מנהל חקירה פנימית במטרה לגלות את מקור הדלפת רשימת ששת החטופים שחולצו ללא רוח חיים מהמנהרה ברפיח לפני עשרה ימים. הערת אגב: הסיכוי למצוא את המדליף שווה לזכייה בפרס הגדול בלוטו. הציבור מתבסס על מידע מרשתות חברתיות כאמצעי לפיצוי על חוסר מידע אמין שמספק דובר צה"ל תא"ל דניאל הגרי ואנשיו. הציבור, כך נראה, בונה מערכים מקבילים למערך הדוברות הממסדי של צה"ל.
דובר צה"ל תא"ל דניאל הגרי הוא איש טוב, הגון ולוחם עז נפש, אך בשבועות האחרונים צמרת צה"ל עושה עליו סיבוב. הגרי הצהיר מספר פעמים שצה"ל יפעל בשקיפות ויציג את התחקירים ללא משוא פנים, בתקווה לשקם את האמון הציבורי בצבא. הוא הציג לוח זמנים להצגת התחקירים, שנכון להיום היו אמורים לכלול את תחקיר הרמטכ"ל, המטה הכללי, אגף המודיעין, השב"כ, פיקוד דרום, פיקוד העורף, אגף המבצעים, אוגדת עזה, יחידות ומערכים נוספים.
במקום זאת, עד כה הוצג רק תחקיר אחד על הקרב בבארי. ישנם דיווחים בתוך ומחוץ לצה"ל שמצביעים על כך שההחלטה לפרסם את תחקיר בארי נועדה להכשיר את מינוי תא"ל ברק חירם למפקד אוגדת עזה.
צה"ל טוען שהנושא נעצר עקב הלחימה המתמשכת, אך טיעון זה מתערער כאשר צה"ל מבצע חילופי מפקדים ומעדכן את סדרי הכוחות בלחימה בחזיתות השונות. צה"ל גם מבצע אימונים למתאר הלחימה בצפון ומבצע חילופים נרחבים במפקדים.
קצינים בצה"ל מודים כי מתנהלת מלחמת גנרלים סביב אירועי ה-7 באוקטובר, עם מתיחות בין הקצונה הבכירה לפיקוד הביניים בנוגע לחלוקת האשמה והעשייה. ישנם דיווחים שמצביעים על כך שהרמטכ"ל הרצי הלוי צידד בעמדת אמ"ן ונמנע מביצוע פעולות התארגנות למתקפה כדי לא לחשוף יכולות ומקורות מודיעין, אף על פי שהיה מספיק מידע מודיעיני אודות הכוונה של חמאס לבצע פעולה התקפית.
הגרסה הזו מקבלת חיזוק חיצוני משיחת טלפון בין מפקד אוגדת עזה תא"ל אבי רוזנפלד לבין מפקד בסיס חיל הים באשדוד, שבו רוזנפלד ביקש להוציא כוחות לים ואמר שקורה משהו בעזה. גורמים בצה"ל אומרים כי רוזנפלד רמז בשיחה זו שאין לו אישור להניע כוחות.
גורמים בצה"ל ובפיקוד דרום אומרים כי אם הרמטכ"ל היה מקבל החלטה שונה באותו לילה, חיי מאות ואלפים היו נחסכים. לדבריהם, מספיק היה להוסיף מסוקי תקיפה וגדודים נוספים כדי לשנות את התמונה.
נכון להיום, צה"ל מתמודד גם בחזית השמינית: מניעת השלמת התחקירים ולמידה מהכישלונות של ה-7 באוקטובר. במטה הכללי ובמערכי הפיקוד קיימת עניין להמשיך ולהילחם גם בחזית זו. אך צה"ל חייב להבין: צבא שלא יודע לתחקר את עצמו בצורה אמינה לא יוכל לבקש מהציבור מנדט לפעולותיו.
התרעות פיקוד העורף