על חמאס אחרי חיסול סינוואר, אמר אביתר: "הם עדיין בשלב ההתאוששות, מעכלים ומבינים מה קרה להם, בעיקר ברצועת עזה. אנחנו רואים תגובות, גם ביהודה ושומרון, של אהדה למנהיג, ל'אבא'. אם נסתכל על אופי התגובות לדרמה, אפשר למצוא את כל הקשת – מקללות שמייצגות את התחושות שסוף סוף נפטרנו ממי שהרס אותנו והביא עלינו נכבה, ועד לגלי הערצה ואהדה לאיש. מוקדם להעריך את כל ההשלכות לחיסול, אבל הסיפור הוא לא רק סינוואר עצמו. האם אנחנו לאחר המחסום הכי גדול? האם אנחנו מתחילים לרדת ולחפש מוצא לסיום? ובראש ובראשונה – האם זה מוביל אותנו לעסקת חטופים טובה יותר ומהר יותר?".
בנוגע לשאלת היורש, אמר הפרשן: "בצד השני, בשלב הזה, הם בעצמם לא יודעים לומר מי יחזיק את המושכות. זה מכניס את הארגון לשלב של הוצאה מאיזון וביטחון עצמי ירוד, לפחות בהנהגת החמאס. אין מספר 2 טבעי. למה זה משנה? כדי שמאות חוליות חמאס ימשיכו להתחכך עם צה"ל, זה לא משנה. מדברים על אחיו, יש דרגי ביניים שיודעים לקחת את זה קדימה ברמה הצבאית הטקטית. אבל האם יש מישהו שאנחנו יכולים לסגור איתו עניין? התכונה היותר מרכזית היא ביזור הכוח, הפוליטי והמנהיגותי. סינוואר היה איש מאוד ריכוזי, ההתפצלות שלו היא לא לטובת העניין".
על המאמץ לשחרור חטופים, אמר אביתר :"אני לא רואה כרגע את הנהגת החמאס, כולל חמאס חו"ל, שזה מזעזע להן את המערכות. כשאתה מדבר איתם, אתה רואה שהמהלך משפיע, אבל הם לא חושבים האם זה מוביל אותנו לעסקה. אפשר לנסות מהלכים נוספים חוץ מלדחוף אוכלוסייה בדרום. השאלה רחבה ואין עליה תשובה אחת, ועדיין מוקדם, הברזל חם בהקשר הזה. ישראל חייבת להיות הרבה יותר יצירתית, ולחשוב על דברים שעוד לא עשינו. אולי במקום כתובת אחת, יש לנו 100 כתובות שונות. יכול להיות שמחר נבוא לחמולות שמחזיקות באנשים, ונציע להן הרבה כסף. יש דרכים שלא ניסינו אותן, ובעיקר צריך ליזום".
התרעות פיקוד העורף