"בניגוד למצב באזרחות": עלייה משמעותית בדיווחים על הטרדות מיניות בצה"ל

ח"כ סויד אמרה בדבריה בפתיחת הדיון: "במשטרה רואים ירידה מאוד מאוד משמעותית בהטרדות ובצבא רואים זינוק לעומת זאת. יכול להיות שזה בגלל שקמפיין Me Too מאפשר תחושת ביטחון להתלונן אבל זה לא מסביר קפיצה של 40%. זה הפוך מכל תהליך באזרחות ונשמח לשמוע הסברים למה זה קורה, למרות כל העבודה הרצינית שאתם עושים, ואיך מתמודדים עם זה?".

ח"כ עליזה לביא (יש עתיד) ביקשה גם לקבל התייחסות לגבי חיילות אשר מגויסות ואז עוברות לשרת בגופים שאינם צה"ל כגון משטרה או שב"ס, במיוחד לאור פרסום מקרה של הטרדה מינית של חיילת ששירתה כסוהרת ע"י אסיר ביטחוני. "החיילות הללו מתגייסות לצה"ל, וצה"ל חייב לתת להן מענה", אמרה ח"כ לביא.

 

תא"ל שרון ניר, יועצת הרמטכ"ל לענייני מגדר (יוהל"ם), הוסיפה: "צה"ל מקיים עבודה סדורה למיגור התופעה החברתית של הפגיעות המיניות. עלייה בדיווחים אודות פגיעות מלמדת מבחינתנו בראש ובראשונה על עליה במודעות ועל לגיטימציה לדווח על כל מקרה, בין אם מדובר על התבטאות לא ראויה ובין אם מדובר על מעשים חמורים. כבוד האדם הוא ערך יסוד בצה״ל ולפיכך חלה עלינו חובה מוסרית להבטיח ולשמור על כבודם ועל ביטחונם של כל חייל וחיילת בצה״ל".

היא חשפה כי "בשנת 2018, עד כה, הוגשו דיווחים על 993 מקרים בנסיבות צבאיות, ועוד 558 בנסיבות אזרחיות. בשנת 2017 היו 893 מקרים בנסיבות צבאיות ו-589 נסיבות אזרחיות. מתוך הדיווחים בשנת 2017, 24% בחרו להגיש תלונה, אשר הפכה להליך של דין משמעתי או כתב אישום פלילי, כאשר, לשם השוואה, באזרחות 5% מהתלונות מתגבשות לכדי כתב אישום". 

ח"כ מיכל רוזין (מרצ) חתמה את הדיון באומרה כי "אני רוצה לברך על העלייה בדיווחים, ואני חוזרת על כך כל פעם, שזה מעיד על טיפול בנושא וקיומה של כתובת. יחד עם זאת, עדיין מדובר במספרים מוחלטים נמוכים מאוד ביחס לכמות החיילות והחיילים המשרתים בצה"ל, והנתונים שיש בידי מרכזי הסיוע על האחוז באוכלוסייה שהוטרד או הותקף מינית".