"מצב זה מחמיר עקב אי כשירותם של גדודי המילואים של פיקוד העורף לפעול במתארים כאלה, שכן הם לא תרגלו חילוץ מגובה", מזהירים עוד מחברי דוח המבקר – "גדודי החילוץ וההצלה במילואים יתקשו לבצע פעולות חילוץ והצלה באתרי הרס מורכבים".
מהדוח עולה, כי כבר בשנת 2010 הועלה בפיקוד העורף הצורך המבצעי לחילוץ מגובה, אבל במהלך השנים לא פרסם פיקוד העורף טכניקות ייעודיות לכך. "ליקוי זה הוא מהותי", מדגיש שפירא. בדוח נטען עוד על ליקויים במכונות המבצעית של כוחות המילואים המיועדים לחילוץ והצלה. "מפקדים בפיקוד העורף מעריכים והנתונים מעידים שכשירותם הכללית של גדודי החילוץ וההצלה במילואים היא ברמה נמוכה עד בינונית", מתריעים עוד מחברי הדו"ח הנוקב -"אתרי ההרס שבהם מתאמנים גדודי החילוץ וההצלה הם קבועים ומוכרים ומכאן, שהאימון אינו אתגר מקצועי עבורם ובכך נפגעת כשירותם המקצועית".
עוד מתריע הדוח, כי קיים מחסור באמצעים הנדרשים לחילוץ והצלה. "אין מספיק ציוד מכני הנדסי-צמ"א ועקב כך גדודי החילוץ במילואים יתקשו לפעול באתרי הרס מורכבים". עוד עולה מהדוח, כי בשל המחסור באמבולנסים, לרשות פיקוד העורף עומדים רק כ-8% מאמבולנסים הדרושים לו בהתאם לפקודות. מבקר המדינה מזהיר, כי בשל המחסור במד"א בצוותים רפואיים להפעלת אמבולנסים בעת חירום, לא ניתן יהיה להבטיח פינוי מהיר ויעיל של נפגעים מאתרי ההרס.
שפירא מציין עוד כי למרות שלתכנית האימונים של גדודי החילוץ וההצלה במילואים של פיקוד העורף נוספו במחצית השנייה של שנת 2017 ובמהלך 2018 בין שלושה לתשעה ימי אימון למחזור האימונים, הרי שעד לתוספת זו, אימוניהם לא התבצעו בהיקף ובתדירות הנדרשים לשיפור כשירות הגדודים. עוד עולה מהביקורת, כי לא מתאפשרת הפעלה של מחלקות החילוץ וההצלה במילואים באתרי הרס שמחוץ למתחמים פלוגתיים, כפי שעולה מהתורה ומהספרות המקצועית של פיקוד העורף.
התרעות פיקוד העורף