אל"מ (מיל') ליאור לוטן, מתאם השבויים והנעדרים במשרד ראש הממשלה לשעבר ומפקד בסיירת מטכ"ל לשעבר, פיקד על אחד מכוחות הפריצה במבצע שנכשל לחילוץ החייל החטוף נחשון וקסמן ז"ל. בראיון לבן כספית וינון מגל ב-103FM הזכיר לוטן את פרטי המבצע, לקראת ערב שיתקיים לזכרם של לוחם הסיירת סרן ניר פורז ו-וקסמן, שנהרגו במהלך ניסיון החילוץ.

"זה מסוג האירועים שנצרבים בהיסטוריה האישית שלך ומהווים חלק מההיסטוריה של כולנו. לא שוכחים אותם גם ברמה האישית וגם ברמה הכללית. מחר יתקיים שיאה של מערכת אירועים הכוללת את החברים של נחשון והחברים של ניר, גם מהצבא וגם מהחיים, שיתאחדו ויקיימו סדרה של פעולות על מנת לחשוף את הדור הצעיר לאירוע ולדמויות המופת האלה, עם הערכים שהניעו אותם באותו הלילה".

האירוע היה יכול להיגמר אחרת?
"לא. לא יוצאים למבצע שאין לו הרבה סיכויים. יוצאים אליו רק אחרי שרמת ההכנה והתכנון שלו היא סבירה ומעידה על יכולת לבצע. בגלל שהיה בן ערובה אחד, היה ברור שגורלו משפיע על המבצע כולו. הכוח של ניר הגיע למגע עם המחבלים בתוך המבנה בפחות מעשר שניות. חוט השערה האחרון של האירועים האלה היה לרעתנו במקרה הזה. ניר נהרג, ההתקפה נשברה כשרבים מהצוות שלו נפצעו. בפרק הזמן שחלף עד ששאר הכוחות הגיעו למגע עם המחבלים, הם רצחו את נחשון.

"נחשון בעצם הוחזק מספר קילומטרים מביתו בשכונת רמות. הוא נחטף שישה ימים קודם לכן בצומת הטייסים על ידי מחבלי חמאס. באותה תקופה היו פיגועים רבים על רקע הסכמי אוסלו ב-1994. האולטימטום שניתן היה עד ליום שישי בלילה בדרישה לשחרר מעל 200 מחבלים, ביניהם השיח יאסין, שהיה מנהיג חמאס. בלילה האחרון שלפני האולטימטום, שב"כ הצליח לעצור את אחד המעורבים בחטיפה, ודרכו מגיעים לבית בו הוא נמצא".

איך נערכתם מבחינה מבצעית?
"המגמה הייתה להפתיע ולהיכנס לבית עם מקסימום פתחים במינימום זמן. היו שלושה כוחות המתוכננים לזה. היו שלושה כוחות שתוכננו לכך. הכוח בפיקוד ניר, הכוח בפיקודי וכוח בפיקוד ניצן (אלון). בהמשך היה גם כוח רביעי לגיבוי".

זה גם היה הצוות של איתי, אח שלי (ינון).
"ביצענו תנועה רכובה אל פאתי הכפר והמשכנו בתנועה רגלית מאומצת וסוגרים את הבית ומתגנבים בהתגנבות בחיכוך גבוה אל קירות הבית. מגיעים אל הבית בהרגשה טובה שאנחנו שומרים על אלמנט ההפתעה. הגענו לדלתות הבית, כל אחד בזווית שלו. לפתע הגיע רכב עם אדם שהלך מהשער הראשי אל הדלת הראשית אל המקום בו אני נמצא. הוא מצלצל בפעמון ונכנס פנימה.

ממתינים מספר דקות ארוכות, הוא עולה אל הרכב, נעצר על ידי שב"כ ויחידת דובדבן וכמה דקות לאחר מכן אנחנו מקבלים את הידיעה שנחשון בחיים. מלכדנו את דלתות ורצנו פנימה. המבנה כולו עשן וריח שריפה. מספר לוחמים נפצעים מאש שנורתה מתוך הדירה אך ממשיכים בהתקפה. לאחר מכן הגיע הכוח של ניר שפרץ אל הדירה מדלת המטבח וספג אש מאחד המחבלים שהיה בחדר אחר והמשיך גם הוא לחדר בו נמצא נחשון.

ניר הוכרע מאש צולבת מתוך החדר. איתי, מספר שתיים שלו, נפגע גם הוא אך מצליח לירות כדור אחד לתוך החדר. הדלת נסגרת, ההתקפה נשברת והכוח מפנה את עצמו החוצה כשמפקד היחידה ושאר הלוחמים עולים על הפצועים וחותרים למגע. מפקד היחידה נפצע בידו ולאחר מכן אני הגעתי לדלת הנעולה והתחלתי לנהל לחימה עליה ובמהלכה נפצעתי. הצוות של רון הצליח לחסל את המחבל בחדר ליד ולהטמין מטען על הדלת האחרונה ולהיכנס פנימה.

יצא למזלי האפשרות להיכנס ראשון ולראות את נחשון. בתוך החדר התבצע השלמת הקרב וחיסול המחבלים. שלושת המחבלים חוסלו ונחשון נפצע ממספר כדורים שנורו אליו".

כמה זמן לקח היה מהרגע של הפיצוץ עד הרגע הגעתם לנחשון?
"החלק שלי לקח כדקה. ועוד דקה נוספת של לחימה עד סיום הקרב".

בשלב הזה שההתקפה נשברת, מה עבר לך בראש?
"באותה שנה היה לנו ניסיון עם מספר קרבות של מחבלים בחברון וביהודה ושומרון. הייתי משוכנע שמדובר במחבלים מיומנים, גם לפי אופן הלחימה שלהם וגם פי חילופי הדברים איתם במהלך הניסיון לפרוץ את הדלת. הם הזהירו שהם ירצחו את החייל ושהם לא מפחדים למות. אנחנו צעקנו שאנחנו רק רוצים את החייל. כשנורית אש מהדלת החוצה הבנו שהם לא מתכוונים להיכנע והמשימה הטקטית הייתה לפרוץ את הדלת ולהכריע את הקרב. בכל הדקות הארוכות האלה הייתה בי תקווה שנחשון עדיין בחיים".

פעם ראשונה שאני שומע על חילופי הדברים האלה ביניכם.
"אי אפשר היה להקפיא את המצב ולסגת אחורה. החיכוך היה גבוה מדי. גם ברמה הערכית לא חוזרים עד שלא מבצעים".

ניר נהרג וכמה נפצעו?
"ניר פורז נהרג ונפגעו 7-8 מהצוות שלו ו-2-3 מהצוות שלי".

שמע זה כישלון קשה.
"במבחן התוצאה זה כישלון. במבחן המבצע יש מרכיבים מקצועיים שהפכו ללקחים. במבחן הערכי, כל מפקדי היחידה חתרו למגע למול מכשולי ירי וסיימו את הקרב הזה בחיסול המחבלים".

הכרת את ניר?
"בוודאי".

ספר לנו עליו ומה יקרה מחר באירוע?
"הכרתי אותו היטב. ניר היה בסיום השירות שלו כצוות ותיק מאוד ביחידה. הוא הגיע למבצע הזה מחופשה והתלבט בהמשך דרכו. אני רציתי שהוא יחליף אותי בתפקידי כמפקד ללוחמה בטרור והוא התלבט. אביו של ניר, טייס חיל אוויר, נחטף כהיותו טייס משנה באל-על בשנת 1968 על ידי מחבלים, הונחת באלג'יר. אחרי שלושים יום בשבי הנוסעים והצוות חזרו לישראל כשישראל לא שילמה אף מחיר. אביו נהרג במלחמת יום הכיפור כטייס ביום האחרון של המלחמה. ניר קבור במעבר בין שתי חלקות של חללי יום כיפור, מספר קברים מאביו.

אביו שנחטף על ידי מחבלים והתנגד לכל עסקה, וניר שמצא את מותו באירוע בו מדינת ישראל יישמה את האופציה המבצעית גם במחיר סיכון כוחותינו. יצחק רבין, שדיבר איתנו לאחר המבצע וניסה להסביר לנו למה אישר את המבצע עתיר סיכון כל כך, אמר שיש שני צדדים למטבע. כשאין לישראל אופציה צבאית חובתה להשיב את אנשיה בהסכם גם אם הוא כרוך בתשלום מחירים. קל לנו להזדהות עם לוחמים ולחבק את הלוחמים. הרבה יותר קשה לנו להשיב את אנשינו כשאין לנו אופציה מבצעית אך זו חובה שנגזרת מאותו הערך ומאותה מחויבות לאומית".

ינון: אני יכול לומר שהכרתי את ניר טוב, הוא היה מפקד צוות שנתיים מתחתי. היה איש מוצק מאוד, חדור מטרה ועם עיניים חדורות מטרה. הוא היה איש רציני מאוד. איש קטן עם כתפיים רחבות שמשאיר בכך חותם.
"נכון מאוד. הצוות שלו קרא לו 'אבא ניר', החותם שהוא הנחיל בהם זה לתת ולא לקחת".

ינון: כשהתקיים האירוע הזה אני כבר לא הייתי ביחידה. אחי הקטן היה מפקד הצוות שהיה בגג. כשקיבלתי מגלי צה"ל ידיעה שהייתה פעולה ושמפקד צוות נהרג ידעתי בדקות האלה שזה היה ניר או איתי. אז עוד לא היו סלולריים.
"לא מקנא בך על הדקות האלה. זה אירוע שאני לא אשכח. מחר ניקח את דמויות המופת של ניר ושל נחשון שבאופן מפתיע יש להם גם משפחות מופת. אלו אנשים שמסמלים לכולנו דרך חיים. באירוע יודלקו נרות, יספרו סיפורים ונשתדל כולנו להתחבק אחד עם השני".

25 שנה לניסיון חילוץ נחשון וקסמן: "מסוג הרגעים שנצרבים בהיסטוריה האישית"

אל"מ (מיל') ליאור לוטן, שפיקד על אחד הצוותים במבצע, התראיין לבן כספית וינון מגל לקראת ערב שיתקיים לזכרם של וקסמן וניר פורז: "במבחן התוצאה זה כישלון"