בזירה הפלסטינית, באמ"ן מסמנים ירידה מסוימת בפוטנציאל העימות מול חמאס בעזה - כל זאת, מותנה בהמשך השיפור הכלכלי ברצועה - וסבורים שהפעם הסיכוי לבחירות ברשות הפלסטינית גבוה.
למרות הקורונה והמצב הכלכלי הקשה של אויבות ישראל מאיראן, חיזבאללה, חמאס והג'יהאד האסלמי ברצועת עזה, לא נפגעה התעצמות ובבניין הכוח של הצד השני ובהשקעה של האויב בפיתוח המרכיב הצבאי. כך מזהים באמ"ן, שבהערכת המודיעין שלהם לשנה הקרובה נטען כי אם בגל הקורונה הראשון עוד היה ניתן לראות התמתנות בכמות האיומים וההתרעות, לאחר מכן התיישרה המגמה והאיומים המופנים כלפי ישראל בכל רגע נתון אינם פחותים מכל שנה אחרת, ובחלקם אף גבוהים יותר.
אפשרות כזו היא קרובה יותר מאשר בעבר, וביטוי לכך היה יכול להתפתח במידה ובחיזבאללה היו מצליחים לפני כשבועיים להפיל את הכטב"מ שירו לעברו טיל קרקע אוויר. זאת, בהנחה שצה"ל היה מגיב בתקיפות בלבנון בתגובה להפלת כלי הטיס.
למרות המצוקה של חיזבאללה בלבנון, המשבר הכלכלי החריף והביקורת החריפה המוטחת באופן פומבי כמעט חסר תקדים בלבנון, והאיראנים שקיצצו בתקציב, גם חיזבאללה למרות כל זאת ממשיך במגמת ההתעצמות. בישראל מעריכים כי בידי חיזבאללה, כבר עכשיו, כמה עשרות טילים מדויקים המאיימים על ישראל.
באמ"ן סבורים שהפעילות של ישראל במב"ם (המערכה שבין המלחמות) האטה את קצב ההתפתחות של חיזבאללה בתחום זה. ועדיין, לא ניתן להתעלם מכך שחלה עלייה מתונה בכמות וביכולת הטילים המדויקים בלבנון, בחצי השנה האחרונה של שנת 2020. מדובר באתגר מבחינתה של ישראל שצפוי להתעצם בשנה הקרובה, ועשוי לעלות דילמות וויכוח נוקב - האם על ישראל לפעול כבר בשנים הקרובות על אדמת לבנון על מנת למנוע מחיזבאללה להמשיך להתעצם באמל"ח אסטרטגי.
נכון לעכשיו, בתמונת המצב הנוכחית, שבה בידי חיזבאללה כמה עשרות טילים ויכולת מבצעית לא מאוד גבוהה, סבורים באמ"ן כי קצב הלמידה של ישראל במענה הגנתי והתקפי בשעת פקודה נגד האיום, גבוה מקצב ההתחמשות של האויב. לכן, בשלב הזה האיום אינו מצדיק יציאה למלחמת מנע נגד התעצמות החיזבאללה.
ראש" אמ"ן, אלוף תמיר הימן, התייחס לפעולות ההתעצמות של חיזבאללה: "אנו עומלים ועוסקים באופן קבוע ומתמשך באיום הטילים המדויקים, ועל אף שמדובר באיום שאין להקל בו ראש אנו מספקים מענה איכותי בשלל דרכים, גלויים וסמויים".
בשנה האחרונה ירד התל"ג לנפש באיראן לשפל היסטורי - דומה רק למצב במדינה בתקופת המלחמה מול עיראק. אך למרות הכול, באמ"ן סבורים כי חרף המצב הקשה, איראן מסיימת את השנה חבולה, אך על הרגליים, רחוקה מהתמוטטות או ויתור על הקו הנוקשה שלה. מצפה לשינוי אסטרטגי לאחר החלפת הממשל בארצות הברית.
כאשר מוטרדים בישראל מחזרה להבנות ההסכם הקודם עם איראן, החששות הללו נשענות בעיקר על שלוש סיבות: עוד חמש שנים מוסרות המגבלות על מחקר ופיתוח איראני בנושא הגרעין; בעוד עשר שנים מהיום איראן יכולה לשוב ולהעשיר אורניום באופן חופשי; וברמה המיידית, חוששים בישראל, כי הסרת הסנקציות על איראן תוביל באופן ישיר להשקעה כספית גדולה יותר בהתעצמות הצבאית של איראן, בתמיכה הספית ובהגברת קצב משלוחי הנשק לאזור.
כאמור, באמ"ן סבורים כי איראן עדיין לא נמצאת במצב של פריצה לגרעין והיא רחוקה ממצב זה ברמת ההחלטה, אך לא פחות מזאת, גם ברמת היכולת הנוכחית במרכיבים הנוספים הנדרשים מלבד אורניום מועשר. הנתון הזה נמצא בליבת העמדה הרווחת במערכת הביטחון, שישראל צריכה לגבש עמדה רשמית שאת המשא ומתן, אם יתחדש מול איראן, אין סיבה לנהל מעמדה של לחץ זמנים. זאת, כאשר איראן מצפה להסרת סנקציות ומנסה להעביר מסרים כאילו ואין לה מה להפסיד.
העמדה הרווחת במערכת הביטחון היא כי דווקא עכשיו, הפגנה של נחישות אמריקנית שלא להסיר את הסנקציות עשויה לאפשר הישגים טובים יותר בהסכם חדש במידה ויחתם, כאשר ההערכה בישראל כי איראן מעוניינת בחידוש ההסכם.
כמניעת פצצה גרעינית שתהיה בידי איראן, מסמנים בישראל שבילים חשובים קריטיים: מניעה מאיראן להגיע ל-40 ק"ג הנדרשים לייצור פצצה גרעינית ומניעת היכולת והפיתוח באיראן להתקין את החומר הבקיע על ראש קרב של טיל; יכולת מבצעית מוכחת ואמינה, לצד מוכנות פעילות במידה ואיראן פורצת לעבר הנשק הגרעיני; מודיעין מאפשר וקואליציה בינלאומית עומדים בבסיס היכולת למנוע נשק גרעיני מאיראן אם כאמור איראן מחליטה לפרוץ לעבר הגרעין. שלושת הסעיפים הללו, במידה רבה, הם האתגרים של מדינת ישראל במישור הדיפלומטי, המודיעיני והמבצעי בהכנת אופציית פעולה אפשרית שנשענת בעיקר על שיתוף פעולה רחב מאוד עם ארצות הברית.
הנוכחות של אנשי צבא איראנים בסוריה אומנם ירדה במעט בשנה האחרונה, והמילציות הפרו-איראניות נסוגו בשל שלל פעילות חיל האוויר, אבל במרכיבים אחרים הקשורים להתבססות איראן בסוריה, כמו למשל בפיתוח כוחות זרים של הפעלת אש רקטות וטילים לעבר ישראל, ממשיכים באמ"ן לזהות את המאמץ האיראני. אותו מאמץ מתבטא בארבע יחידות בתחום זה הממשיכות לפעול ולבנות את כוחן באזורים שונים בסוריה.
בעיראק, ובעיקר בתימן, ממשיך הפיתוח והעצמת היכולות בכל הקשור לכלי טייס בלתי מאוישים בעלי יכולת להגיע לישראל מבחינת הטווחים למטרת תקיפה. באמ"ן סבורים כי המשך המגמה שבה איראן פורסת באמצעות שליחים אמצעי לחימה אסטרטגיים היא מגמה מטרידה, כאשר כמות כלי הטייס הבלתי מאוישים והיכולת המבצעית להפעילם משמעותית יותר בתימן מאשר בעיראק.
השקט היחסי ברצועה מנגד, שמאפשר כמובן את שגרת לתושבי הדרום, גורם לכך שחיל האוויר תוקף הרבה פחות מטרות בעזה. במציאות של עזה, חמאס עסוק בבניין הכוח הצבאי שלו. גם בשנה הקרובה רצועת עזה תמשיך להיות מקור לחוסר יציבות באזור, אבל באמ"ן סבורים שיש ירידה מסוימת ברמת המתיחות אל מול שנים חולפות בשל פעולות שמבצע חמאס בשטח לשמור על הרגיעה, לצד התמתנות יחסית של ארגון הג'יאהד האיסלמי. זאת, לאחר החיסול של בהאא אבו אל עטה.
שיבוש בנתיב ההסדרה ומצב כלכלי קשה יותר יכולים להוביל שוב לדינמיקה של הסלמה או התעוררות וקריאת תיגר מחודשת של הגא"פ מול חמאס ברצועה. חידוש הטרור וירי הרקטות לעבר ישראל יכולים לשנות מגמה זו ולהעצים את המתיחות, כאשר בחודשים האחרונים נשמר השקט היחסי בדרום.
התרעות פיקוד העורף