הוא בילה קרוב לארבעה עשורים על מדים. אי אפשר לספר איפה היה ומה עשה. על חזהו לא מעט צל"שים. רוב הפעילות, במסגרת אגף המודיעין, הייתה במחשכים. תא"ל במילואים חסון חסון, בן 58 מדלית אל־כרמל, גיבור ישראל, נחשף לראשונה בראיון נרחב שפורסם בעמודים האלה לפני קרוב לשלוש שנים. לא בדיוק נחשף, כי כאמור, רוב רובן של הפעילויות שלהן היה שותף ואותן הוביל לא יפורסמו לעולם. ראשי ממשלה הודו לו באופן אישי. אהוד אולמרט, אחרי אירוע ביטחוני משמעותי, הזמין את חסון, רעייתו אנעאם ושלושת ילדיו, לבילוי אינטימי בלשכת ראש הממשלה.
הוא היה מזכירם הצבאי של הנשיאים שמעון פרס וראובן (רובי) ריבלין. הוא אחד האנשים הבקיאים ביותר ברזי המזרח התיכון ובנעשה בו, בעיקר במדינות העוינות אותנו. הוא פשט מדים לפני כשלוש שנים. היום הוא מודאג. מאוד מודאג. אחרי שניסה להתריע בפני מקבלי ההחלטות פעמים רבות, הוא משגר עכשיו התרעה אסטרטגית פומבית בראיון מיוחד ל"מעריב".
על רקע החוק שעבר לאחרונה בסוריה ומאפשר למשקיעים זרים לקנות נדל"ן סורי, חוק שמכוון בעיקר לאיראנים ומספק זריקת אדרנלין להתבססות האיראנית בשטחה; ועל רקע הדיווחים בתקשורת הלבנונית כי הישראלית שחצתה לסוריה צולמה בעבר על ידי חיזבאללה סמוך לגבול, מה שמעיד על יכולת התיעוד שלהם על קו הגבול הישראלי־סורי - נראה שדבריו של חסון אקטואליים מתמיד.
למה אתה מודאג? לכאורה, השקט הביטחוני חסר תקדים. צה"ל פועל בחופשיות נגד ההתבססות האיראנית בסוריה, חיזבאללה שקט, הרצועה והגדה שקטות יחסית.
"זו מראית עין. האסטרטגיה האיראנית לא השתנתה. להפך. הם הולכים ומתקדמים. הנחישות שלהם קיימת ולא זזה מילימטר. הם חותרים להפיכת העולם כולו לשיעי ומתחילים מהמזרח התיכון. התוכנית שלהם מסודרת, מובנית, ושום דבר, כולל הפעילות שלנו, לא בולם אותה. זו המציאות בשטח".
הציבור הישראלי שומע מסרים אופטימיים יותר. ישראל פועלת, צה"ל פועל, חיל האוויר תוקף, האיראנים חוטפים מכות, היו כבר הכרזות של פוליטיקאים ישראלים שהם מתקפלים או לפחות נבלמים.
"זה בדיוק מה שמדאיג אותי. כי המצב הפוך. יש לאיראנים סבלנות. הם עם חכם, מנוסה, משכיל, עם של סוחרים ממולחים, של אקדמיה ומדענים ואוניברסיטאות ואידיאולוגיה דתית משיחית. הם לא פראיירים. הם יודעים לחטוף ולא נרתעים. הם עם היד על הדופק כל הזמן, פועלים בחוכמה, הולכים שני צעדים קדימה, אחד אחורה, לא מותחים את החבל, לא מסתבכים בהרפתקאות, אבל גם לא נרתעים מכלום. הם מאבדים מדעני גרעין, הם מאבדים את סולימאני, הם מאבדים גנרלים ואפילו את ארכיון הגרעין, אבל הם לא נעצרים ולא נסוגים. זו עובדה".
איך אתה מסביר את זה?
"הם רואים רק את המטרה העליונה. גם כשהם חוטפים בסוריה או בסודן או בעיראק הם לא נעצרים. טורקים להם דלת, הם חוזרים מהחלון. מבחינתם, האנשים לא חשובים. האנשים הם כלים. אפילו סולימאני הוא רק כלי בדרך להשגת המטרה. אם תשאל את המנהיג העליון חמנאי, גם הוא כלי. כשכולם כלים, אז המטרה בת השגה. הם חדורי אמונה ומשועבדים למטרה באופן טוטאלי".
אתה אומר שאין לישראל הרתעה מול איראן?
"אני לא אומר את זה. הם יודעים להעריך את היריב, אבל יש להם כללי משחק, והם פשוט לא נרתעים מול כל התקיפות. הם לוקחים אוויר וממשיכים. הם רואים את התמונה הגדולה. התגובות שלהם מדודות וזהירות. לא בגלל שאין להם יכולת. יש להם. אבל הם משתמשים בה במשורה. תזכור את התקיפה העוצמתית שלהם על תשתיות הנפט בסעודיה. כטב"מים מתאבדים מדויקים, טילי שיוט. תזכור שהם הורידו כלי טיס אמריקאי ללא טייס בשווי מאות מיליונים. הם עושים את זה במשורה. בדרך כלל הם ישתמשו בפרוקסיז, בצד ג', כדי לא לקחת סיכון. יש להם רגישות גבוהה לחיי אדם. הם מעדיפים לא להשאיר חותם. הם לוקחים סיכונים מחושבים".
בישראל ובמערב משוכנעים שהורדת סולימאני היא גיים צ'יינג'ר. הוא היה המנוע, המחולל, הדוחף, האידיאולוג הראשי. בלעדיו ההתבססות האיראנית במזרח התיכון אינה אותו הדבר.
"אני מברך על חיסולו של סולימאני. חבל שזה לא נעשה קודם. האיש לא היה רק זה שתכנן את התוכניות וישב במשרדים. הוא אבי תורת הלחימה, הוא האידיאולוג הראשי, אבל הוא גם היה בשטח. הוא היה הכי קרוב לחמנאי אבל באותו זמן היה המפקד על הג'בל, האיש עם פק"ל קפה ושק"ש בכל מקום. היו לו השפעה ועוצמה אדירות. השפעתו על נסראללה ועל השטח הייתה אבסולוטית. הוא חוסל. האם הם נבלמו? אני אומר לך שלא. הרכבת יצאה מהתחנה. זה נמשך וזה מה שמדאיג אותי. זה מתפשט עכשיו לאזורים חדשים, ועל זה רציתי לדבר היום. עובדתית, איראן מבוססת היום בעיראק, בסוריה, בתימן ובלבנון יותר מאי־פעם, ועכשיו הם נכנסים חזק לגזרה הדרומית, לאזור משולש הגבולות של ישראל, סוריה וירדן".
למה דווקא שם?
"לא מזמן אמר נציג משמרות המהפכה בדמשק שהאזור הזה יהיה קלף מיקוח מול ישראל בנושא הגרעיני. ברגע שהם יבססו את החזית שהם פותחים לנו עכשיו בהר הדרוזים, נפת דרעא, דרום הרמה ובואכה חמת גדר, הם ירחיבו את המעגל שמתחיל בראש הנקרה, לאורך כל גבול הלבנון, החרמון ורמת הגולן. הם יורדים דרומה. בשלב הבא הם מגיעים לירדן. הם הולכים על זה בכל הכוח ומגייסים כוחות מקומיים. הם מזהים את מוקדי הכוח, משקיעים הרבה משאבים ופשוט מייצרים נקודות אחיזה בשטח".
אני שמעתי את נפתלי בנט כשהיה שר ביטחון אומר שהוא מזהה סימני נטישה. שאיראן חטפה מכות קשות ומוותרת על המאמץ הזה. אתה אומר לי שזה מופרך?
"תשמע, ישראל שמה את הפוקוס על תוכנית הגרעין של איראן. ראש הממשלה עוסק בזה ועושה נכון. היו לי איתו לא מעט שיחות על זה. אבל יש אתגרים נוספים, חשובים לא פחות. יש את מערך הטילים, שאנחנו לא מצליחים לבלום או למזער, יש את הפצת הטרור במזרח התיכון, ויש את ההתבססות סביבנו או מה שהם מכנים השלמת עניבת החנק וטבעת הכיתור. הם גייסו 5,000 לוחמים אפגנים שנמצאים במיליציות בתוך סוריה. עכשיו הם מנסים לעשות את זה לא בעומק סוריה, אלא בגזרה הדרומית של הגבול איתנו. ובמקביל, הם ממשיכים עם הטרור, מעמיקים אחיזה בתימן ואפילו מארחים גורמי אל־קאעידה, שזה טרור סוני, אצלם באיראן".
ארגון טרור סוני באיראן? זה לא חילול קודש מבחינתם?
"המטרה מקדשת מבחינתם את כל האמצעים. הם לא בוחלים בכלום. אם כדי להתקדם צריך להתחבר זמנית לטרור סוני, אז שיהיה. הם מזהים את היחלשות המדינות והמשטרים הסוניים באזור. המעורבות המערבית שיבשה את המערכות והאיזונים שהיו קיימים במזרח התיכון. כשאתה מוריד את סדאם חוסיין, נוצר ואקום. אז הם מזהים את זה ונכנסים לתוך המרחבים האלה".
והסונים מקבלים את זה?
"הסונים מודעים לזה, ומבינים שאין מנוס מעימות גלוי מול השיעה, אבל האיראנים פועלים בחוכמה, פועלים בהדרגה, לא מבצעים תנועות חדות, מייצרים בריתות מקומיות ומתנגדים".
איפה אנחנו במשוואה הזו?
"אנחנו האתגר הכי גדול של איראן. מעצמה אזורית הנתמכת בידי מעצמת־העל ומנהיגה ברית אזורית חזקה. אנחנו הבלם העיקרי שמונע כעת את התפשטות איראן. אם ינטרלו אותנו, הדרך פתוחה. אין היום אף כוח שמעז להתמודד עם איראן, חוץ מאיתנו. העולם הסוני רואה את זה, ולכן הפכנו לעוגן משמעותי עבורו. רק ישראל מצוידת בעוצמה הנדרשת להכניס מדי פעם מכות לאיראן, בעוד איראן כמעט לא מגיבה. עבור הסונים ישראל הפכה מבעיה לפתרון. היא מספקת להם את תחושת הביטחון, את מטריית ההגנה. נוצר כאן אינטרס משותף. הסונים אוהבים את תצוגות הכוח של ישראל ומחפשים את קרבתה. שמע, מיליארדרים סעודים קונים קרקע בעקבה לא סתם. הם רוצים להיות קרובים אלינו. אנחנו המשענת הקרובה שלהם, המשך של המשענת האמריקאית".
אז למה אתה מוטרד? אתה מתאר מצב לא רע בכלל.
"המצב הוא שישראל לא מצליחה לבלום את ההתפשטות של איראן על הגדר שלה. הנושא הזה לא מטופל טוב. עובדתית, הם כאן, הם מתבססים, בונים תשתיות, מגייסים פעילים, מתקרבים לגדר, בונים מפקדות, ממש כאן. אני מדבר מידיעה, וכל המודיעין שיש לי הוא מודיעין גלוי. מתפרסמים כל הזמן נתונים ותחקירים וסרטונים ומסרונים ותמונות. אנחנו מתעסקים בקורונה. המגיפה בסוף תחלוף מן העולם. איראן לא. עוד לא המציאו חיסון נגד איראן".
כשאתה אומר שהם כאן, למה אתה מתכוון?
"בוא נסקור את הגבול הצפוני שלנו. מראש הנקרה ועד רמת הגולן, חיזבאללה. כולל משמרות המהפכה. איראן על הגדר. עכשיו הם רוצים להמשיך את זה עד חמת גדר בדרום. הם נכנסים חזק להר הדרוזים, למרחב דרעא שהוא סוני, לריכוזי הבדואים באזור, לאזור סווידה וקוניטרה. לא יעזור אם נדחיק את זה, כי זה קורה. הם עובדים מהר, לא מבזבזים זמן. כשאנחנו עוסקים בדברים אחרים, הם על זה. אתה יכול פשוט לראות את זה בעיניים. וחשוב להדגיש, זה לא פרויקט של איראן המדינה. זה פרויקט של משמרות המהפכה, הזרוע האסלאמית, שהיא מדינה בתוך מדינה ומחזיקה ברוב העוצמה האיראנית".
מה מעניין אותם דווקא באזור הזה?
"הם פשוט ממשיכים את קו הגבול הלבנוני, והם לא יעצרו כאן. אני מקבל כל הזמן מידע מהשטח. אנשים מצלמים ושולחים. כל מי שאומר שאיראן רחוקה ונדחקת החוצה, טועה. הנה רק אתמול קיבלתי מידע על גיוס מאות פעילים חדשים בגזרה מסוימת. הם היו רשומים כעריקים מהצבא הסורי, הם עשו מבצע, מחלו להם על העריקות וגייסו אותם".
רגע, בשביל זה הם צריכים שיתוף פעולה עם הצבא הסורי.
"ברור, ויש שיתוף פעולה. האנשים שפועלים בשטח לא מזדהים כאיראנים. הם מקימים יחידות מקומיות. הם באים לכאורה לעזור למקומיים. מקימים כל מיני מיליציות ביטחוניות אזוריות, מגייסים את המקומיים, 50 או 100 דולר לחודש. יש שמות, יש תמונות, יש מה שאתה רוצה. הם מקימים מנגנון, הם מאמנים אותם, לפעמים שולחים אותם להילחם בלוב, אבל בשורה התחתונה הם בונים כוח על הגדר שלנו".
איך זה עובד עם הצבא הסורי?
"הם עובדים עם הביטחון הצבאי וביטחון חיל האוויר של צבא סוריה. הגופים האלה מיועדים להגנה על משטר אסד ועכשיו הם מסייעים לאיראן לפרוס כוח בגבול ישראל. הפעילות האיראנית והחיזבאללאית מתבצעת תחת חטיבה 4, בפיקודו של מאהר אסד, שתחתיו הכל קורה, ודרך יחידה 15 שזה הכוחות המיוחדים. אני שוב מדגיש, הכל ממודיעין גלוי. איראן השתלטה על כל התשתית הזאת, תוך ניצול המצוקה הכלכלית הקשה באזור".
איך המקומיים מקבלים את זה?
"תלוי מי. הסונים של דרעא מתנגדים מאוד לחדירה האיראנית. הם רואים בזה איום קיומי. הבדואים שחיים באזור, פחות. חלק מהם הופכים שיעים ומתגייסים למאמץ האיראני. הדרוזים נלחמים בזה ולא מוותרים. בכל פעם שיש חדירה איראנית, ניסיון השתלטות על אזור או הקמת בסיס, הדרוזים חושפים את זה ולפעמים זה מאלץ את האיראנים לסגת. הבעיה היא שישראל לא במשוואה ולא משחקת במשחק הזה. לו רצינו, יכולנו להשפיע על המצב, אבל אנחנו פשוט לא שם".
בשבוע שעבר תקיפה נרחבת שמיוחסת לישראל נגד מטרות חיזבאללה בדרום סוריה. זו פעולה ישירה נגד מה שאתה מתאר. וזו אינה הפעם הראשונה. בצה"ל מודעים לתופעה ופועלים נגדה.
"בהחלט. התקיפות האלה שמיוחסות לחיל האוויר חשובות, אבל לא בולמות את התופעה. זה אקמול בזמן שצריך ניתוח, או כריתה, או טיפול שורש. הנה רק אתמול יצא שוב תחקיר בערוץ הטלוויזיה הערבי אל־חדת', שמתבסס על מקורות סוריים, שלפיו איראן וחיזבאללה גייסו לאחרונה 18 אלף לוחמים באזור דרעא. הם פועלים תחת המעטפת של ארגוני הביטחון של צבא סוריה והם מתבססים כל הזמן, למרות הכל. אני יכול להראות לך מידע גלוי מהשבוע האחרון, שלפיו כוחות אסד והכוחות הרוסיים נסוגים מהעיר טפס במחוז דרעא והמיליציות האיראניות אוחזות בשטח, יש כאן ידיעות מהתקשורת הערבית על ריבוי המפגשים והעמקת הפעילות של איראן באזור הזה, כולל חיזוק צירי ההברחות של הסמים".
מאיפה איראן מממנת את כל זה? הם לא במצב כלכלי טוב, כידוע.
"המימון בא מגידול חשיש בבקע בדרום לבנון, משם הוא עובר במשאיות ומכוניות דרך דרום סוריה, לכיוון ירדן והלאה. הם בנו שני מפעלים, אחד בחומס ואחד בזבידאני, לכדורי קפטגון, שזה בעצם סם ממריץ מסוכן. הם ניסו להקים מפעל נוסף גם בסווידה, אבל הדרוזים מנעו את זה מהם. האיראנים מנהלים כאן קרטל סמים, מהגדולים בעולם. הם אומנים אמיתיים, מתעסקים עם זה הרבה שנים, לא פחות מקצוענים מהקרטלים של דרום אמריקה. חיזבאללה הוא הסוכן המקומי. הם מגיעים עם שקית של מזומנים לגייס את המקומיים, וקשה לסרב להם".
מה המצב בשטח נכון לעכשיו?
"הם מנסים לתקוע טריז בין הדרוזים לבין הסונים בדרעא, חיזבאללה חדר חזק לאזור אל־חדר צפונית למג'דל שמס, ארבעה קילומטרים מהגבול איתנו, ולאזור קוניטרה והכפרים מסביב. הם נכנסים לאט, בסבלנות, מתאימים לכל אוכלוסייה את החליפה הנכונה, חודרים לכל מקום ומחמשים את האנשים, ומנסים להמיר את דתם לשיעה. הם מספקים גם עזרה, רפואה, מזון, חינוך, חימום בחורף. יש במקומות האלה מצוקה רבה, אנשים עומדים בתור שעות לקצת סולר לחימום. האיראנים מנצלים את זה בצורה מושלמת. לא באלימות, כמו דאע"ש, אלא בנועם ובסבלנות. הם אומרים בואו, נעזור לכם, לא צריכים מכם כלום".
איפה הרוסים בכל זה?
"הם במגמת יציאה. אין להם כסף לשפוך כאן, הם לא מוכנים לסכן חיילים. יש להם נמל בטרטוס ושדה תעופה בחמיימים, הם לא צריכים יותר. האיראנים עושים להם בית ספר בשטח".
ומה אסד רוצה?
"אסד היה מאוד רוצה שהאיראנים ייעלמו לו מהחיים. גם חיזבאללה. אבל הוא יודע שזה לא מעשי. הוא שרד בזכותם, והוא בן ערובה המוחזק בכפייה. הוא רוצה לשרוד ולהחזיר את משטר הבעת' לימיו הגדולים, הוא מבין שכל יום שעובר במצב הנוכחי מסייע לאיראנים להעמיק את אחיזתם אצלו בחצר האחורית. כרגע הוא חלש מכדי להתנגד לזה".
בעבר יוחסו לנו חיסולי תשתיות בדרום סוריה ובגולן, סמיר קונטאר, ג'יהאד מורנייה.
"נכון. קונטאר התחיל לגייס בגולן, גם מורנייה. אחרי שהם חוסלו, נמצאו להם יורשים. הפעולות האלה משפיעות, אבל זמנית. האיראנים פועלים בסבלנות, לטווח ארוך. כל מכה כזו היא מכה בכנף, אבל הרכבת ממשיכה קדימה. זה צריך להדאיג אותנו מאוד. הם נחושים מאוד ולא הולכים לשום מקום".
מה עם ההרתעה שלנו מולם?
"הם מכבדים אותנו, מעריכים אותנו, אבל לא מרכינים ראש. הם מייצרים מצב שבו הם שולטים בכללי המשחק בזירה. הם רוצים להכתיב את הקצב ולגרור אותנו לעימות בזמן ובמקום שנוח להם. הם אלה שמעצבים את ארגז המשחקים. המטרה שלהם היא להסיח את דעתנו ממאמץ הגרעין ולייצר מולנו הרתעה בכמה שיותר חזיתות, כשרק הם מחליטים מתי להפעיל את המערך והארסנל שהם מציבים סביבנו. הם יורדים עכשיו דרומה לכיוון ירדן וינסו להמשיך הלאה, במורד הבקעה".
שמע, זה מדאיג, אבל לנסראללה יש 200 אלף רקטות. מה ישנו עוד כמה כיסי מיליציה? מאזן האימה קיים כבר מזמן.
"אתה מפספס את הנקודה. מאז קום המדינה יש לנו עימותים עם מדינות, צבאות, ארגונים שונים. האויבים שלנו היו מפוזרים סביבנו. עכשיו נוצרת כאן מעצמה אחת, עם ניהול אחד, מפקדה אחת, שמקיפה אותנו מסביב. חיזבאללה הוא אוגדה איראנית. עכשיו גם ברמת הגולן. הם שולטים גם בחלק ניכר ממה שקורה בעזה, מקימים בסיסי שיגור בעיראק, בתימן ובעוד מקומות. כל זה בניהול מרכזי אחד. תחשוב על תסריט שבו הוראה אחת תפתח את שערי הגיהינום מכל הכיוונים. סוריה, עיראק, איראן, לבנון, תימן, עזה. תחשוב על התמודדות נגד משגרים שיפוזרו בין בצרה לביירות, דרעא לעדן, עזה ובנת ג'בייל. פתאום תמצא את עצמך מול תמנון אחד רב־זרועי".
איך מגיבים על זה בעולם הערבי?
"חוששים מאוד. לא סתם הסעודים והירדנים חתמו עכשיו על הסכם הגנה הדדית. מנסים לייצר אחדות סונית מול הציר השיעי, אבל איראן חונקת עכשיו את ירדן. לא סתם האמריקאים נמצאים עדיין במעבר הגבול בין סוריה לירדן. אני חושש מהיום שפוטין ימאס באזור וייצא. הם ימלאו במהירות את הוואקום הזה".
מתי יימאס לאסד?
"אסד רוצה יציבות משטרית. העלווים לא הופכים להיות שיעים. גם הדרוזים לא. זו הסיבה שבין דמשק לישראל יש סוג של הפשרה וניסיון של אסד להתקרב גם לאמריקאים. שמע, האיש הזה למד באנגליה, הוא מבין את המצב, הוא עדיף על האלטרנטיבות. המנטור שלו זה פוטין. אפשר לעשות איתו עסקים. האיראנים יודעים שישראל ופוטין מתואמים. הם משחקים את המשחק".
מה השלב הבא מבחינת איראן, לדעתך?
"הם יכולים לסגור מעגל בדרום סוריה ואז להתחיל לחפור מנהרות לשטחנו ולהקים בסיסי שיגור של טילי קרקע־קרקע, כולל יחידות כטב"מים ומל"טים. זה יעצים את האיום עלינו, ואני שואל את עצמי, מה האסטרטגיה של ישראל? האם היא רוצה להמשיך לנקוט בטיפול נקודתי, תוך התמכרות לשקט זמני, או לחתור למגע ולהוביל את ההתנגדות האזורית למגמה הזו? באיום הזה צריך לטפל כשהוא עדיין קטן, ולא בממדים שאליהם הגיע חיזבאללה".
אתה בעצם אומר שבמלחמת הצפון הגדולה נצטרך לשקול פעולה קרקעית גם בסוריה?
"צריך לדבר בזהירות. ישראל יודעת להתמודד עם איומים כאלה, אבל ברור שכמה חזיתות במקביל שמנוהלות מחפ"ק אחד בשליטה מרכזית, זה עניין מורכב. תאר לעצמך שהאיראנים יחליטו גם למוטט את המשטר בירדן, והם חותרים לשם. תחשוב על רצועת גבול של עוד 700 קילומטר שתיפול לידיהם. אני אומר, אם לא נבלום אותם בחמת גדר, נמצא אותם בעקבה. אני בטוח שבתוכניות שלהם לטווח הבינוני התרחיש הזה קיים".
מה היית עושה עכשיו, אם ההחלטה בידך? יוצא למלחמה על זה?
"יש כאן מרוץ נגד הזמן. איראן מבינה שיש לה חלון זמנים קצר ונהנית מהעובדה שאנחנו לא פועלים באגרסיביות בחזית הזו. הם עובדים מהר, יום ולילה, שולחים זרועות לכל עבר. התקשורת מלאה תמונות וסרטונים עם חומרים. הם מנצלים את העובדה שהקשב שלנו, וגם של העולם, נמצא במקומות אחרים. הם מתחת לרדאר אז הם רצים".
שמע, יגידו שאתה, חסון חסון, דרוזי. מראשי העדה הדרוזית. יש לך כאן אינטרס אישי בגלל הר הדרוזים והכפרים הדרוזים בסביבה. אתה פועל למען המשפחה שלך.
"קודם כל, זה נכון. אני דרוזי, ובאזור הזה יש ריכוז גדול של דרוזים. בגל הקודם, כשהיה כאן דאע"ש, ישראל התערבה כדי לסייע הומניטרית. עכשיו, אנחנו פסיביים. זה לא עניין דרוזי. השתלטות של איראן וחיזבאללה על הגדר שלנו זה אינטרס לאומי ישראלי. נכון, גם הדרוזים סובלים, אבל אנחנו נסבול בהמשך. אני דיברתי על האיום הזה עוד כשהייתי המזכיר הצבאי של הנשיאים פרס וריבלין. אז, זה היה איום. עכשיו הוא מתממש. הם עושים לנו בית ספר. הרגע קיבלתי תחקיר טלוויזיוני על אצטדיון בסווידה, 'אל־מדינה ריאדיה', שהם בנו בונקרים של חיזבאללה מתחת ליציעים. יש שם מרכז לוגיסטי של חיזבאללה. בדיוק כמו בביירות. עכשיו גם הירדנים מתעוררים. הם מבינים את הסכנה, והם לא מוכנים שהמעבר בין ירדן לסוריה יהיה פתוח בלי פיקוח רוסי, כדי לבלום את איראן. גם אנחנו צריכים להתחיל לפעול, ויפה שעה קודם".
אז מה עושים?
"אופציה ראשונה היא שישראל תתעורר ותפעל. תן פקודה לאביב כוכבי ותראה שהוא יודע לעשות את זה ולתת מענה. מה שהם עושים, גם אנחנו צריכים לעשות. להיות נדיבים, חוצפנים ואמיצים. לבנות בריתות מקומיות, גלויות וחשאיות. לא להסס. במצב היום, המקומיים רוצים קשר איתנו. לפחות חלק מהם. הדרוזים רוצים, הסונים רוצים. יגידו לך גורמי מודיעין שאי אפשר לסמוך עליהם והם משחקים משחק כפול? אז אני אומר לך שזה בולשיט. יש תשתית, יש עם מה לעבוד. הם לא רוצים את האיראנים. אפשר להגיש עזרה הומניטרית, כסף, רפואה, לסייע במקומות עבודה, פיתוח. בסוף, אני מדבר איתך על כסף קטן. גם האיראנים לא שופכים שם מיליארדים.
"ודבר שני, לפעול מיד לגיוס תמיכה בינלאומית. להביא את האמריקאים, הרוסים, האירופים, להקים קואליציה סונית, להחזיר מלחמה שערה. היום אפשר לעשות את זה בגלוי. הכל יצא לאור. אפשר לדאוג לכך שהמפרציות יממנו את כל זה. אנחנו יכולים להיות בפרונט, העולם הערבי ילך אחרינו. אנחנו נוביל את הביצוע, הם יביאו את הכסף, נשפוך שם כסף, נייצר מקומות עבודה, נחזיר את המקום לתושביו. כולם ייהנו".
אתה אומר הכל, חוץ מפעולה צבאית.
"אני לא בורח מזה. צריך להתכונן גם לעימות צבאי. אנחנו צריכים לשלוט בעיתוי, בעוצמה, בנסיבות, ולא להיגרר. כשישראל תגובתית, ולא יוזמת, היא בבעיה. אפשר לחשוב על מבצע רחב עכשיו, כשזה עוד בחיתוליו, במקום מלחמה מורכבת בעתיד, שתהיה מסובכת בהרבה. כן, אני יודע, יש לנו דברים אחרים על הראש עכשיו, הקורונה, והכלכלה, אבל גם לאיראן יש צרות ועדיין היא פועלת במרץ ואנחנו רדומים".
ניסית להשפיע על מקבלי ההחלטות?
"כן. פניתי לכל מי שנמצא בעמדת השפעה במדינה, כולל מכתב לרמטכ"ל, בצורה הכי גלויה. זו האמת הפנימית שלי, כך אני רואה את התמונה, דיברתי על זה בעבר בהרבה שיחות עם ראש הממשלה, עם הנשיא, עם כולם. ראש הממשלה עשה עבודה לא רעה בתחום הזה בעיקר בצד המדיני, אבל גם הצבאי. הוא שם פוקוס על הנושא וצייד את המערכות סביבו. זה חשוב. הרמטכ"ל כוכבי מכיר את הזירה הכי טוב שאפשר, הוא היה אלוף פיקוד צפון והוא היה ראש אמ"ן. הבעיה היא שאין החלטה אסטרטגית ואין חשיבה אסטרטגית ואין אופרציה בשטח. ואנחנו מאבדים זמן".
אז יום אחד נתעורר בבוקר עם עוד חיזבאללה קטן במזרח?
"בקצב הזה, כשכל אחד דוחף את הבעיה הזו למשמרת של הבא אחריו, זה עלול לקרות. האינטרס של הביטחון הלאומי צריך להיות מעל הכל. יש הרבה דיונים ודיבורים וועדת החוץ והביטחון והכל, אבל אין פעולה בשטח. כולם מדברים לפרוטוקולים. אני מסתכל על האיראנים, שמתכללים הכל במועצה לביטחון לאומי שלהם וצמודים למטרתם ברצון ונחישות, ולצערי בצד שלנו אין פעולה דומה. בינתיים נוצר פער לטובתם והוא יכול לעלות לנו ביוקר. אסור לתת להם להכתיב את הקצב והעיתוי. זה כמו סרטן, שצריך לאתר בהתחלה ולהפעיל טיפול כימותרפי חריף או כריתה, לא לתת לו להתפשט".
אסד, לדעתך, באמת פנוי למשא ומתן מחודש עם ישראל?
"כן, אני משוכנע בזה".
הוא ידרוש את הגולן.
"עזוב, זה טקטי. קודם שישתלט על סוריה. אני לא מזלזל בדרישה הסורית לקבל את הגולן, כי יש עניין של גאווה, אבל זה לא על הפרק כרגע. זה עניין של כבוד. סוריה היא לא סוריה שהכרנו. אסד פרגמטי, כל התקיפות שלנו על אדמתו, החיסולים, מעמידים אותו בבעיה. הוא משותק. הוא ילד כאפות עכשיו, שמנסה לשרוד כדי להגן על העדה העלווית. הוא מכיר את יחסי הכוחות ולא מתעסק איתנו. אבל זה מתחיל להימאס עליו. הוא משלם את המחיר על מה שהאיראנים עושים על אדמתו. אין לי ספק שבמגעים שלו עם פוטין הוא מת לעקור מכאן את האיראנים או להחליש אותם. לדעתי, כשישראל תוקפת את איראן על אדמתו, הוא מחייך".
נו, אז זו התפתחות חיובית בכיוון הנכון, לא?
"אנחנו לא מצליחים להכות מספיק או לבלום את האיראנים, זו הבעיה. זה מוראלי, אבל לא אפקטיבי. במבחן התוצאה, איראן מתקדמת לעבר המטרה, ולכן החלטתי בסופו של דבר לצאת עם הראיון הפומבי הזה. חוץ מזה, עשיתי כבר הכל".
אתה משגר כאן התרעה אסטרטגית.
"כן. ואני לא לבד. חשוב שתדע שכמעט כל גורמי המקצוע שאני מדבר איתם, בעיקר בתחום המודיעין, מסכימים איתי, אבל ידיהם כבולות והם גם לא יכולים להתראיין. ואתה יודע את רמת ההיכרות שלי עם השטח הזה, מכל הצדדים והכיוונים".
מה אתה מקווה שיקרה?
"אני מקווה לעורר שיח. אני הייתי אחד הראשונים שדיברו על הצורך להשתמש בטכנולוגיה וביכולת של השב"כ למיגור הפשיעה בעולם הערבי. עכשיו כולם מדברים על זה. אז אני שואף שזה יקרה גם בנושא האיראני. בסוף נצטרך לעשות את זה. צריך לייצר קשב. מתי הדרג המדיני קיים על זה דיון? ביקשתי פגישה עם ראש הממשלה. דיברתי עם עוזי דיין. אני מבין שראש הממשלה לא חולק על התפיסה שלי. הוא מבין את העניין. מצדי, שיעשה את זה כאקט של בחירות. העיקר שיעשה משהו. הנושא הזה קרוב ללבי לא רק כי אני דרוזי. מי שצריכים לעמוד כאן בפרונט הם הסונים. הם ציבור הרבה יותר גדול ומשפיע. סיוע לסונים בדרום סוריה יאיץ את החיבור שלנו לעולם הסוני. זה אירוע מדהים. חיזבאללה מופתע מההתנגדות הסונית להתפשטות שלו באזור הזה אבל נחוש להמשיך לגבות את השכר על המחיר ששילם בלבנון. אני משוכנע שאם טראמפ היה נשאר בתפקיד, הסיפור הזה היה מטופל גם על ידי האמריקאים. אבל טראמפ איננו. אנחנו נשארנו כאן. ואנחנו חייבים לעשות מעשה".