"כמה ימים אחרי, הוא היה אמור לצאת לתעסוקה, כך שלא מאוד התרגשנו מזה. אנחנו זוכרים שהוא בלבל את המוח לאחד המג"דים שהיה איתו בסדיר והוא לחץ עליו שהוא ייקח אותו, אבל המג"ד לא הסכים. אנחנו לא אהבנו את זה, דאגנו מאוד. היה לנו קשר עם צור כל הזמן, הוא אמר לנו שהוא מרגיש שהדברים הולכים לכיוון לא טוב", אמרו.
לדבריהם, צור סיפר שהכל היה מבולבל באותם ימים: "אמרו להם להיכנס וכמה דקות אחרי הייתה פקודה אחרת לא להיכנס. הייתה לו תחושה מאוד לא טובה, והוא שיתף אותנו בה. הוא הרגיש חוסר ביטחון, אבל הוא גם אמר שזה לא יכול להיות שיש אזרחים בגבול הצפון שגרים בתוך המקלטים ושהוא נמצא בבית, הוא רצה להיות במקום שבו הוא יכל לעזור".
"היום אנחנו לא מתעסקים בבעיה הלאומית, אנחנו עסוקים מדי בדבר שמציף אותנו יותר מכל – בכך שהבן שלנו מעולם לא חזר", שיתפו.
"אבל אני זוכר שנכנסנו ללבנון והטנק מיד שקע בבוץ וצור אמר לנו לא לצאת, כדי שנהיה בטוחים. הוא מאוד דאג לנו, הוא שידר לנו ביטחון. הוא חיבר כבלים לטנק שלפנינו והצליח להוציא אותנו מזה. ואז זיהינו את החוליה שפגעה בטנק, אך היא הקדימה אותנו", אמר.
התרעות פיקוד העורף