במערכת הביטחון טעו לחשוב כי חיזבאללה לא יגיב על התקיפות בלבנון בתגובה לירי על ישראל, זאת כל עוד ארגון הטרור השיעי אינו בתמונה וישראל אינה מכוונת אליו את האש. אלא שלמרות תגובה מאופקת ומתונה של צה”ל לאחר הירי שבוצע לעבר קריית שמונה בשבוע שעבר, חיזבאללה סיפק שלשום בבוקר את הפרשנות שלו - והיא שונה לחלוטין מזו של ישראל.
נכון שבחיזבאללה בחר - ולא במקרה - לבצע את הירי לעבר הר דב, אזור צבאי שבו אין יישובים ישראליים, זאת על מנת לנסות לתחם את האירוע ולא לגרור הסלמה נוספת. ואכן, ישראל פעלה כפי שציפו בחיזבאללה: הדרג המדיני החליט, לאחר התייעצויות עם הדרג הצבאי, לסגור את האירוע ולא לייצר הסלמה נוספת.
כמו שקורה לא פעם במצבים כאלה, כאשר קבלת ההחלטות מורכבת, ישראל “מתנדבת” להסביר את הצד השני. המסר הרשמי שיצא מצידה של ישראל הוא שחיזבאללה ירה באופן מכוון לשטחים פתוחים מכיוון שהוא מורתע. בדרך זו ביקשו בדרג הצבאי והמדיני לנמק, בעיקר לציבור הישראלי, את ההחלטה להבליג הפעם.
הבעיה המרכזית, גם באירוע האחרון, היא שבניגוד להערכה של צה”ל, חיזבאללה מיהר לשרטט משוואה מול ישראל, שלפיה תקיפות של חיל האוויר, גם לאחר ירי רקטות לעבר ישראל, ייענו בתגובה. בדרך הפעולה הזה מבקש חיזבאללה להצר את חופש הפעולה של צה”ל להגיב לירי רקטות נוספות בעתיד. הכתבה כזו, ישראל לא תוכל לקבל.
מבחינה מודיעינית, צה”ל יידרש גם לבדוק היכן “פספס” את כוונת חיזבאללה להגיב ואת הירי עצמו. סוגיה זו מצטרפת גם לבעיה שמסתמנת למערכת הביטחון עם גורמי הטרור הפלסטיניים שפועלים במחנות הפליטים. בעבר הארגונים הללו היו זניחים לחלוטין. גם היום, מבחינה צבאית אין להם כל משמעות. אולם, מכיוון שבמציאות הנוכחית ביכולתם להבעיר את השטח - חייבים להשקיע הרבה יותר מאמצים גם בסוגיה הזו.