מעל שמונה חדשים מתחילתו של גל הטרור האחרון, הערכת מצב בפיקוד המרכז פסימית וצופה את המשך ההסלמה גם לאחר חילופי הממשלות בישראל, לאור המצב הפנימי ברשות הפלסטינית.
צפון השומרון עומד עדיין במרכזה של ההסלמה האחרונה בצל קשיי משילות של הרשות הפלסטינית. בשנת 2022 נרשמו 31 הרוגים ישראלים כתוצאה מטרור - 23 אזרחים שנרצחו בפיגועים ושמונה חיילים שנפלו במהלך לחימה באיו"ש ובפיגועים שהתרחשו בשטח.
בכל היבטי הטרור חלה בשנה האחרונה עלייה כולל טרור עממי של זריקות אבנים ובקבוקי תבערה, בעיקר בצירי התנועה. ב-2022 על פי נתוני צה"ל נרשמו 281 פיגועים במאפייני ירי, מטעני חבלה, דקירה ודריסה, לעומת 91 במהלך שנת 2021. על פי הנתונים 239 מהפיגועים הללו כוונו לעבר כוחות הביטחון ו-42 לעבר אזרחים. גם בטרור עממי נרשמת עליה מתונה יותר - מ-2946 אירועים בשנת 2021 ל- 3382 אירועים בשנת 2022. במהלך השנה האחרונה נהרגו 136 פלסטינים לעומת 76 בשנת 2021, כאשר על פי נתוני הצבא מרבית ההרוגים, חמושים פלסטינים שלקחו חלק בלחימה כנגד כוחות צה"ל במהלך פעילות מבצעית בעיקר בג'נין, בשכם ובצפון השומרון.
הנתונים מצביעים על עליה משמעותית מאוד בכמות פיגועי הירי וחילופי האש עם כוחות צה"ל העומדת על פי שלושה משנת 2021. חלק מהעלייה ניתן להסביר בהגברת הפעילות המבצעית בלב מחנות הפליטים בג'נין ובשכם, אבל גם מעבר לכך מדובר בעלייה דרמטית.
הפעילות המוצלחת כנגד התארגנות הטרור של "גוב האריות" אומנם הובילה למגמה של ירידה בהיקף האירועים באזור שכם, אבל במקביל לכך זמינות הנשק לצעירים ברחובות הפלסטינים, מובילה לכך שלעומת פיגועי הבודדים של 2015 שברובם היו מאופיינים בדריסה או דקירה, בגל הטרור הנוכחי גובר משמעותית השימוש בנשק חם גם בביצוע פיגועים בודדים.
אחד מניסיונות הפיגועים החמורים ביותר בתקופה האחרונה נמצא עדיין בחקירה לאחר שמחבלים ניסו לדרדר מכונית תופת לעבר עמדה של צה"ל הסמוכה למבוא דותן. הפיגוע נכשל לאחר שהפיצוץ במכונית התרחש כ-200 מטרים בלבד מהעמדה הצבאית.
גם בכל הקשור לפשיעה לאומנית מורגשת עלייה משמעותית בשנה האחרונה, שמטרידה את בכירי מערכת הביטחון בפוטנציאל ההסלמה הנוסף שלה על השטח.
על פי נתוני הצבא מספר אירועי הפשיעה הלאומנית כמעט והוכפל בשנה האחרונה - מ-446 אירועים ב-2021 ל-838 בשנה האחרונה שעדיין לא הסתיימה.
לצד החרפת הצעדים הלעומתיים של הרשות הפסלטינית כנגד ישראל במישור הבינלאומי, במערכת הביטחון קיים עדיין אינטרס משותף להשגת יציבות ביטחונית, כאשר מנגנוני הביטחון הפלסטינים מממשיכים לפעול מתוך אינטרסים פנימיים ומשילות למיגור טרור, אך מאותגרים מאוד בעיקר בצפון השומרון. לצד ההסלמה בכל הקשור להתקוממות עממית, בפיקוד המרכז סבורים כי בשלב הזה הציבור הפלסטיני נותר ברובו אדיש. את ההסלמה האחרונה מוביל דור צעיר ולעומתי שמוסת בין השאר על ידי ארגוני הטרור של חמאס והג'יהאד האסלמי, אך פועל פעמים רבות באופן עצמאי ללא זהות ארגונית או תחת התארגנויות טרור חדשות דוגמת "גוב האריות" בשכם.
במחנה הפליטים בג'נין - מוקד ההסלמה המרכזי בחודשים האחרונים, מזהים בצה"ל חיבור שנעשה בשטח בין פעילי טרור של חמאס והג'יהאד האסלאמי שמנצלים את חולשת מנגנוני הביטחון הפלסטיני, ובמחנה הפליטים בלאטה בשכם שנחשב מוקד טרור מרכזי, מזהים במערכת הביטחון עליה משמעותית בפעילות הטרור של גדודי חללי אל אקצא של ה"פתח".
המגמות הללו לצד החולשה של הרשות הפלסטינית, הביקורת על השחיתות שלה, אנרכיה שלטונית בחלק מהאזורים לצד התחזקות מעמד החמאס לאחר מבצע שומר החומות, התעוררות למאבק לאומי בקרב דור צעיר שזמין מאוד לנשק ואינו מחויב לארגוני הטרור האחרים, כל אלה מסומנים כגורמים שימשיכו להשפיע על ההסלמה בשטח גם בחודשים הקרובים.
כמו בגל טרור הסכינים וההסלמה של 2015 המלצת הדרג הצבאי למדיני הממשלה היוצאת וזו שתחליף אותה נשארת בעינה - לנסות לעשות ככל הניתן על מנת לבדל בין מאמץ אזרחי כלכלי מרחיב כלפי התושבים ברשות הפלסטינית למאבק בטרור.
באופן רשמי מועסקים בישראל כ-105 אלף פלסטינים ועוד כ-40 אלף בהתיישבות ובאזורי התעשייה באיו"ש. המאמץ שמשקיע צה"ל בסגירת קו התפר הפרוץ לאחר הפיגועים שיצאו ממנו הוריד באופן משמועתי מאוד כמות פועלים נוספת שבחלקה עבד באופן בלתי חוקי בישראל. מעשרות אלפים שעברו ללא פיקוח את הגדר לפני שהחלה ההסלמה האחרונה עד להערכות של החודשים האחרונים.
לאור המגמות הללו נערכים בצבא להמשך ההסלמה הביטחונית באיו"ש, כאשר כבר היום ובמשך חודשים ארוכים מוצב סדר כוחות כפול מימים רגילים של 25 גדודים, מה שמוביל לאורך זמן לפגיעה בכשירות ואימוני היחידות למלחמה ואתגרים ביטחוניים אחרים כמו ברצועת עזה ומול חיזבאללה.
בשנה הקרובה 66 גדודי מילואים יבצעו תעסוקה מבצעית באיו"ש בלבנון. להערכות המובילות בצה"ל על המשכה הצפוי של ההסלמה הביטחונית באיו"ש שותפים גם גופים ביטחוניים נוספים כמו השב"כ, כאשר לצד המאבק בטרור רואים במערכת הביטחון חשיבות בשימור התיאום הביטחני עם מנגנוני הביטחון הפלסטיני, חיזוק מעמד הרשות הפלסטינית אל מול חמאס ושיפור המצב הכלכלי ברשות הפסלטינית - אינטרס ישראלי מובהק בניסיון להשיג יציבות ולמנוע הסלמה נוספת בשטח. האתגרים הללו יעמדו בפני ראש הממשלה המיועד בנימין נתניהו ושר הביטחון שימונה לאור כך שבתוך הממשלה המסתמנת יש גם עמדות אחרות ביחס לרשות הפלסטינית.
יגאל ברנד, מנכ"ל ההנהגה העולמית של תנועת בית"ר ותושב חוות יאיר שבשומרון מסר בתגובה: "במקום להתעסק עם הרס גבעות או מאחזים מומלץ שמדינת ישראל תעסוק בביטחון ובתפיסת מחבלים שמטרתם אחת - רצח יהודים, בין אם ביהודה ושומרון, בין אם בשאר הארץ. אסור שדם אזרחי ישראל יהפוך להפקר".