את קצין המילואים הראשי של צה"ל תא"ל (במיל') בני בן ארי קשה לאפיין כאיש מילואים טיפוסי. אומנם את רוב תפקידיו הפיקודיים ביצע בשירות המילואים, אבל בכל השנים שחלפו מאז התגייס ליחידת דובדבן ב־1988, הוא נותר מחובר מאוד גם לצבא הסדיר.
אולם ספק אם גם עברו הפיקודי הקרבי העשיר הכין אותו לאתגר העצום שמעסיק אותו בימים אלה: הבטחת כשירות מערך המילואים למלחמה בעת שבתוך הבית הרוחות סוערות, על רקע מחאת אנשי המילואים נגד הרפורמה המשפטית.
לתפיסתו, המשבר העמוק במדינה, שחלחל גם לצבא, גם מוכיח עד כמה שירות המילואים הוא עדיין מרכיב מרכזי וחיוני עבור החברה הישראלית. "ללא קשר לסדר היום הציבורי האקטואלי, מערך המילואים נמצא כיום בתהליך שינוי מאתגר", הוא אומר.
גם שנות הקורונה השפיעו דרמטית על מערך המילואים והאימונים שלו. ברקע הדברים הללו, כבר בתחילת כהונתו של הרמטכ"ל הקודם אביב כוכבי, בשנת 2019, הוא ביקש לערוך באופן מובהק יותר דיפרנציאציה באיכות המשימות בין החטיבות והיחידות הסדירות לכוחות המילואים, כפועל יוצא מהפערים הברורים בכשירות, באמצעים המתקדמים וביכולות הניוד של המערך הסדיר אל מול מצב מערך המילואים. אבל לדברי בן ארי, בשנת 2021 חל מפנה.
"האיום הרב־זירתי תפס תאוצה והבנו, גם בעקבות מבצע שומר החומות, שנתמודד בכל הזירות במקביל: עזה, לבנון, יהודה ושומרון ומשימות ביטחון פנים הקשורות לצבא", הוא אומר. "ראינו את זה גם בפסח האחרון, במתיחות הביטחונית האחרונה, שבה לנוכח המצב הביטחוני גויסו אנשי מילואים רבים גם ביחידות המיוחדות. התמקדנו בהחזרת הכשירות הבסיסית ללוחמים, בביטחון בנשק, באימון במתקן אימונים מתקדם, שמשדר גם רצינות ויעילות כלפי איש המילואים. לאחר מכן הוספנו את אימוני המסגרת – המחלקה, הפלוגה והגדוד - באופן אינטנסיבי יותר והתחלנו להתאמן חזק ומשמעותי הרבה יותר כבר בשנת 2021".
לדברי בן ארי, גם ההסלמה הביטחונית בחודשים האחרונים בזירה הפלסטינית הייתה נקודת מפנה נוספת ביחס למערך המילואים. כך, באופן חסר תקדים לשנים האחרונות, גדודי מילואים רבים זומנו לפעילות מבצעית. “ב־2022 ההסלמה הביטחונית ומבצע ‘שובר גלים’ הפכו את הגלגל”, אומר בן ארי. “במקום להתאמן יותר, מערך המילואים נקרא לסייע בכל הכוח במשימות הביטחון השוטף בגזרות השונות”.
לפי בן ארי, חל שינוי גם בתחושותיהם של המשרתים במילואים. “המילואימניק הממוצע באמת מרגיש כיום שהוא נחוץ ושהוא לוקח חלק פעיל מאוד בהגנה על המדינה”, הוא אומר. “הוא יודע שהוא מגן על הבית. בסוף זה השינוי הדרמטי ביותר בתחושות של אנשי המילואים, בשונה מהשיח על התייצבות וסרבנות”.
מאפס למאה
בן ארי (53), בן קיבוץ טירת צבי, גרוש ואב לשניים, השתחרר מהצבא הסדיר לאחר ששימש כמפקד פלגה בדובדבן. את שאר תפקידי הקצונה שלו עשה במערך המילואים: הוא שימש כמפקד פלוגה במשך שבע שנים בחטיבה 12 וכמפקד בגדוד מילואים שהשתתף בלחימה במבצע "עופרת יצוקה" ברצועת עזה במשך שש שנים נוספות.
בשנת 2011 הועלה לדרגת אלוף משנה, ובאופן חריג מונה למפקד חטיבת הנגב, שעליה פיקד כמעט שש שנים, חרף היותו איש מילואים. לאחר סיום תפקידו מונה לראש מטה חטיבת קומנדו, וליווה אותה בשנות הקמתה הראשונות כחטיבה סדירה בצה"ל.
בספטמבר2021 הועלה לדרגת תת־אלוף ומונה לקצין המילואים הראשי, תחת הרמטכ"ל דאז כוכבי. כמח"ט מילואים הוא שירת כ־200 ימי מילואים בשנה. את העסק הפרטי שלו הוא מכר, לדבריו, כי "הפריע לו לשירות המילואים". הוא נותר שם כיועץ, ומועסק כיום כמנהל אגף האבטחה של מכבי העולמית, האחראית על ארגון המכביה ואירועי ספורט גדולים נוספים בעולם.
לדברי בן ארי, למרות מחאת אנשי המילואים נגד הרפורמה המשפטית, בחודשים האחרונים לא חל שינוי באחוזי ההתייצבות למילואים: בפעילות מבצעית שיעור ההתייצבות עומד על יותר מ־90%; אולם שיעור ההתייצבות לאימונים עומד על 60%־70% בלבד.
לטענת בן ארי, אחוז ההתייצבות הנמוך יותר לאימונים אינו קשור למחאה הציבורית, והנתונים אינם נמוכים יותר ביחס לשנה החולפת, אלא קשורים לשינויים שעבר הצבא בשנים האחרונות וכן לעובדה שחלק גדול ממשרתי המילואים נמצא בשלב של לימודים אקדמיים, פיתוח קריירה והקמת משפחה. “בסוף לכולם ברור שכשיש משימה ואויב – כולם מגיעים”, הוא אומר.
לפי בן ארי, אחת הסוגיות שבהן יש להתמקד כיום היא הבטחת הזכויות וההקלות של סטודנטים המשרתים במילואים מול מוסדות החינוך. פרויקט “ממדים ללימודים”, שמעניק ללוחמים מלגות לימודים, מכניס באופן כמעט מיידי את הלוחמים המשוחררים מהצבא הסדיר למוסדות הלימוד האקדמיים, ויוצר לצבא אתגר שמתבטא בשיעורי התייצבות נמוכים יחסית לאימונים.
בימים אלה הצבא עמל על תוכנית מקיפה למען אוכלוסיית הסטודנטים במילואים: בין היתר, בצה”ל יבקשו להעלות את שכר המינימום ליום מילואים ליותר מ־550 שקלים, להעניק הטבות נוספות בכל הקשור למועדי ג’ ועוד.
“27־28 הוא הגיל הממוצע שבו מרבית הלוחמים נמצאים בשלב מאתגר מאוד בחיים האישיים שלהם”, אומר בן ארי. “הם עסוקים בהקמת משפחה, בקריירה, ביציבות כלכלית, ודווקא בשלב הזה קוראים להם הרבה יותר לשירות מילואים".
"לכן אנחנו חייבים את מערך המילואים כשיר. הרוח תקבע את התוצאה. המקצועיות - את המחיר. רוח יש, השאלה מה תהיה רמת המקצועיות. לא נוכל להתחרות עם השוק האזרחי. אנשים באים מתוך ציונות, שליחות, הקרבה, אבל אנחנו גם רוצים שיקבלו תגמול קצת יותר ראוי ממה שיש היום, והתפקיד שלנו הוא לטפל בכך”.
בצה”ל מודעים היטב בימים אלה למחיר שעלול לגבות הקרע החברתי־ציבורי בישראל ממערך המילואים ואחדותו. “המחאה היא משהו שהוציא משהו”, הוא אומר. “יש משהו מעצים ומרשים מאוד בלראות כמה שירות המילואים נטוע עמוק בחברה הישראלית וכמה הוא תעודת כבוד - שירות המילואים שלי נותן לי לגיטימציה להשפיע על הנעשה במדינה.
"לכאורה, לא יכולתי לבקש קמפיין טוב יותר למערך המילואים, לחשיבותו ולנחיצותו. אבל לצערי זה מגיע עם עוד כל מיני תופעות אחרות. בסוף, ההבנה שהאיום הוא רב־זירתי צריכה לשכנע את כולם להגיד: אנחנו לא נוגעים בצה”ל ולא במערך המילואים. אנחנו צריכים אותם כשירים ומוכנים”.
"בסוף, עם כל הדאגה, אני יוצא מעודד. אתה באמת רואה את המחויבות, כולם חושבים שהם עושים לטובת המדינה. טובת המדינה לנגד עיניהם. כולם, לפחות כרגע בדעה שאם קורה משהו - הם באים. הם מבינים את חשיבותו של מערך המילואים. אני לא חושב שהם ישברו את הכלים, ואני מקווה מאוד שאני צודק”.
"אמר לי פעם בני גנץ שאת זרוע היבשה לוקח שבוע להעביר מ־0 ל־100 ואילו את חיל האוויר לוקח שעות בודדות. הם יודעים שבתוך הבית הם עושים הכל יחד, וזה עובד. בפסח הייתה לנו הקפצה בשל המצב הביטחוני, והכל עבד. הם עשו את הפסח יחד והגיעו בשניות. המשימה עומדת לפניהם כל הזמן ומעל הכל. תמיד יהיו לנו תופעות בשוליים, והשוליים תופסים תשומת לב".
מאקסל למציאות
בשנים האחרונות מתנהל בתוך הצבא ויכוח על מצב הכשירות והמוכנות של מערך המילואים למלחמה הבאה, בין היתר על רקע הפערים שהתרחבו מול הצבא הסדיר, תיאום ציפיות חסר בין צמרת המטה הכללי והמפקדים הבכירים לבין קציני מילואים ותיקים וירידה ניכרת בהיקף האימונים עד 2021.
"הדבר החשוב ביותר בעיניי הוא גיוסי החירום. כמפקד, יצא לי לעשות הרבה מאוד גיוסי חירום, מרביתם לעזה. יצא לי לעשות את מבצע ‘עמוד ענן’ וגם את ‘צוק איתן’; להפוך חטיבה שלמה מטבלת אקסל למשהו מציאותי. הדבר הנוסף זו היכולת להביא את הזווית האזרחית. הצבא בסוף הוא בועה. קצין המילואים הראשי מחבר את הבועה האזרחית לבועה הצבאית”.
"אנשי המילואים מספקים יתרונות למערך הסדיר במקומות שבהם הוא חסר בניסיון ובכוח אדם. כיום יש התאמה רבה הרבה יותר בין מה שאומרים לאנשי מילואים ביחידה מסוימת לבין מה שאמור להיות תפקידה של אותה יחידה במלחמה. זהו צעד ענקי בתיאום ציפיות ובביטחון, וחד־משמעית יש הלימה בין המגמות, האימון ואמצעי הלחימה שיש לאותה יחידת מילואים - לכל התרחישים השונים. להגיד שאנחנו במצב אופטימלי - לא, אבל אנחנו עושים הכל, כל הזמן, כדי להשתפר ולהגיע למקום טוב”.
התרעות פיקוד העורף