מאות אנשים בהלוויתו של החייל הבודד: "עכשיו זו המשימה שלנו להיות יותר בוריס"

בוריס התגורר בקריית ביאליק בדירת שותפים. הוא עלה לארץ בשנת 2018 במסגרת תוכנית נעל"ה, תכנית חינוכית ייחודית שנועדה לבני נוער יהודים ברחבי העולם המגיעים לישראל ללא הוריהם. לאחר הגעתו לארץ שהה בכפר הנוער אלוני יצחק, ובין המגיעים להלוויה נמנו בוגרי כפר הנוער והנהלתו.

ירוסלב בנדין, חבר של דונבצקי ז"ל, שעלה איתו לארץ לפני 5 שנים, ספד לו: "עלינו לפני 5 שנים לישראל לבד. גרנו באלוני יצחק שלוש שנים, ושנתיים בקרית ביאליק. הוא עלה מרוסיה, הוא היה בחור טוב, היינו צופים בסרטים ביחד ומבלים ביחד. בבית הספר הוא אהב פיזיקה, והיה תלמיד טוב. הוא רצה להיות לוחם. היו לו תכניות אחרי הצבא ללכת ללמוד הנדסה בטכניון, והוא תכנן טיול אחרי הצבא לארה"ב. בוריס תכנן לבנות את החיים שלו פה בישראל. הוא אהב את השירות הצבאי, היו לו המון חברים ובחופשים היינו מבלים המון".

דודו של בוריס ז"ל סיפר על שלושת המפגשים האחרונים שלו איתו: "בסוף ספטמבר היית שבוז טיפה מהצבא, פעם אחרי זה כשנפגשנו זה היה ב-15 לאוקטובר בדרום, כשהתכוננתם להיכנס - אז לא היית שבוז. היית נחוש, שמח, מרוכז, ידעת לאן אתה הולך ומה הולך לעשות. נפגשנו בזיקים בפעם השלישית בסוף נובמבר ויצא אלינו בן אדם אחר, שלא רק לימדו אותו לאן הוא הולך, שידע בדיוק מה הוא עושה. היית רגוע ובטוח בעצמך, ואני שמחתי כי ידעתי שאתה יודע מה אתה הולך לעשות וזה מה שעושה גיבור - יודע ללכת לסכנה ולהיות רגוע, כי אתה ידעת מה אתה צריך לעשות. אלו היו שלושת המפגשים האחרונים שלי איתך".

חברו לי, מקבוצת לוטוס בכפר הנוער שבו שהה לאחר שעלה מרוסיה, אמר בבכי: "חבר יקר שלנו, אני לא מצליח להבין שאני כותב את המילים האלה. אתה תמיד היית בשבילנו קרן שמש, האדם הכי נחמד שהכרנו, בן אדם שתמיד היה אפשר לפנות אליו, תמיד היית תומך ומקשיב. אני רוצה שתדע אחי שתמיד תישאר איתנו בלב של כל אחד מאיתנו".

רכזת מהמכינה הקדם צבאית "זוהר" ספדה גם היא, וסיפרה על האופי הייחודי של בוריס, ועל אהבתו לשריון: "איפה מוצאים עוד אנשים שבגיל 15 עוזבים את המדינה שלהם ובאים לבד, מסיימים בית ספר במקום גבוה והולכים למכינה קדם צבאית להיות טובים יותר? בוחרים ללכת לחיל, שכולם רק רוצים לברוח ממנו? שעושים את השרות שלהם בצורה הכי טובה שיש, שרואים רק את הטוב בחיים, שמחייכים כי לא רק צריך סיבה לחייך, שאוהבים את כל מי שמסביבם כי הם פשוט בני אדם? איפה מוצאים עוד חבר כזה לחיים שיהיה שם בשבילך תמיד? איפה מוצאים את מי שבוחר לחיות את הרגע, את הכאן ועכשיו? איפה מוצאים מישהו שהוא כמוך? בוריס, אני רוצה להגיד לך תודה שהיית אתה בעולם הזה, תודה שנלחמת כדי שאנחנו נוכל לישון טוב יותר בלילה, תודה שמסרת את הנפש שלך למדינה, תודה על שלוש שנים שהיית בחיים שלי במכינה - זכות ענקית".

היא המשיכה בהתנצלות בפניו: "סליחה, אם לא הייתי מספיק שם בשבילך שהיית צריך וסליחה מכולנו כעם שבגלל שלא היינו מאוחדים ולא ראינו את הטוב אחד בשני - הגענו למצב הזה שאנחנו נמצאים בו היום. אני רוצה שתדע שלא נשכח אותך, שהדרך שלך בחיים תוביל בחיים ותמשיך לפעום, ועכשיו זאת המשימה שלנו, של כל מי שפה, להיות קצת יותר בוריס. לאהוב, לחייך, לשמוח באמת, להוריד אגו, לקבל אחד את השני, לכבד, לראות את הטוב, לחיות בענווה, להגיד תודה על הדברים הקטנים".