ראש הדסק לענייני ערבים בחדשות 13, צבי יחזקאלי, שוחח הבוקר (שלישי) עם אראל סג"ל ודוד ורטהיים ב־103FM והביע את דעתו באשר לדילמה הקשה בפניה עומדת ממשלת ישראל: האם להמשיך במגעים לעסקת שחרור חטופים חדשה או האם להיערך לכניסה קרקעית ברפיח.
"אנחנו בונים על כך שיש צד שחותר לסוג של הסכמה - זאת טעות. בסוף ישראל תצטרך לשלם את המחיר של לשחרר את כל האסירים כי אנחנו פשוט לא משנים את המשוואה. המשוואה תוכל להשתנות רק על ידי כוח, שככל שהזמן עובר הוא צריך להיות יותר מפתיע", אמר יחזקאלי בפתח דבריו.
"מה הבעיה? פתחתי את הטלפון אתמול בערב בצאת החג ועשיתי עם עצמי ניחוש כזה של מה אני הולך לראות וזה בדיוק מה שהיה, 'למה שסינוואר ילך לעסקה?' תלכו לחוברת הראשונה שאחמד יאסין חילק ברצועת עזה ב־1982, הוא אומר כזה דבר, 'רק עיקרון הסבלנות למה לתת ליהודים עכשיו משהו? אני בקרב איתם. הם רוצים לסגור אירוע? אני רק רוצה לפתוח אירוע'. אפשר ללמוד דפוס במלחמה הזאת, והדפוס הראשון שאפשר ללמוד זה שכשהיה לחץ צבאי מפחיד, לא צפוי, מפתיע, קיבלת חטופים. כשהכנסת סיוע הומניטרי והלכת לאט לאט ודיברת על עסקה, העסקה התרחקה כי כאשר הקטארים ובעיקר האמריקנים הפקידו ביד המתווך הלא הוגן שקוראים לו הקטארים והמצרים פחות, הפקידו ויתורים ישראלים להחזיר תושבים לצפון וכו', את כל זה יש לו בכיס, למה שהוא ימהר?", הוסיף.
באשר לסוגיית 'היום שאחרי' ותפקידה של הרשות הפלסטינית בנושא, אמר: "במשך 25 שנות סיקורי רצתי מול האלטרנטיבות עם החליפות, מברגותי ודאחלאן ורג'וב, עד אבו מאזן שהיה ההבטחה אחרי ערפאת - כל המתונים האלה כשתהיה להם את הבחירה להילחם בנו או לשנות את עצמם, הם יבחרו בלהילחם בנו".
על יחסי איראן ומדינות ערב, הוסיף: "העולם הערבי והמזרח התיכון תמיד רואה את זה בראי של דת. מבחינתם זה אפוקליפטי, זה אומר שהדבר שהם הכי חששו ממנו, חלום יום הדין של האיראנים מגיע אליהם, ככה הם מפרשים את זה. ישראל זה לא הסיפור. ישראל זה סיפור צד בקרב ענק שיש בתוך האסלאם והקרב הזה אומר שבתוך עשור או עשור וחצי, איראן הצליחה לכבוש ארבע מדינות והם מתקרבים לירדן ולסעודיה. יש פה קרב ענק והקרב השני הוא גם מול המערב".
התרעות פיקוד העורף