הוא ציין שהדבר חשוב כדי שלא יהפוך למאבק מפלגתי, וטען כי המחלוקת מטשטשת בעיות אמיתיות בדיווח על מספר ההורגים - שאלו משפיעות בסוף באופן משמעותי על דעת הקהל ובכך על ההחלטות וקביעת המדיניות, ושמספר ההרוגים משמש למטרה פוליטית.
הוא ציין כי האו"ם ערך לאחרונה דיונים בנושא, והחליט כי הוא לא מצטט יותר באופן "עיוור" את משרד הבריאות בעזה, לאחר שגילו שמספר הנשים והילדים ההרוגים ירד בכמעט מחצית, וזאת שמספר ההרוגים הכולל לא השתנה.
שלוש המתודולוגיות
הוא ציין שמשרד הבריאות בעזה אסף את הנתונים משלושה מקומות שונים. תחילה, דרך הנתונים שהגיעו מבתי החולים. אבל, בתחילת נובמבר כשהתחילה הפעילות הקרקעית של צה"ל ברצועה, היא חייבה לסגור לפנות בתי חולים בצפון הרצועה - מה שמנע מהם להשתמש במערכות בתי החולים למעקב.
לכן, הוא סיפר בטור, כי משרד הבריאות ברצועה החל להשתמש במתודולוגיה חדשה בנושא והיא "מקורות תקשורת אמינים". הוא ציין כי אף פעם לא הוסבר מה עומר מאחוריה, ושלמרות זאת, היא הפכה לדומיננטית ביותר משאר המתודולוגיות לספירת ההרוגים, ובסוף מרץ סייעה למשרד הבריאות להגיע ל-45% מסך מקרי המוות המדווחים ברצועה.
המתודולוגיה השלישית, לאחר שבתי החולים ברצועה קרסו, היא דיווחים עצמאיים באמצעות טופס גוגל, אותם ממלאים בני המשפחה של ההרוגים. הנתונים הראשונים בנושא פורסמו במרץ.
לכן כעת, נכון ל-3 במאי, 60 אחוזים מהדיווחים על ההרוגים הגיעו מבתי חולים ומחדרי מתים. 29% הגיעו מהתקשורת, ומהדיווחים העצמאיים - 11%. רשימת ההרוגים האחרונה פורסמה ב-5 במאי.
אמינות הנתונים
הוא הסביר שהדיוק של מערכת הבריאות ברצועה במלחמות הקודמות עם ישראל נחשב כעדות אמינה, וזאת לאחר שבעבר ניתן היה לבחון את הספירה של המשרד גם באופן עצמאי על ידי משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים, וכן בעבודה עם סוכנויות האו"ם האחרות וכן הארגונים הלא ממשלתיים. כותב הטור ציין כי בזמן אמת הדיווח הוא קריטי, שכן הוא גם היה מבחין בין הרוגים אזרחים למחבלים - מה שכעת לא קורה.
כרגע, מהרשימה האחרונה שפורסמה, ניתוח דמוגרפי של 24,682 מהשמות שכוללים גם את גילאי ההרוגים, מצביע על כך ש-45.6 אחוזים מההרוגים היו גברים, 23.1 אחוזים היו נשים ו-31.3 אחוזים היו ילדים.
כותב הטור מציין, כי מאחר שכמעט מחצית מהעזתים הם ילדים, וכן קצת יותר מרבע הם גברים ונשים, הנתון מראה כי מדובר על תת-ייצוג משמעותי של ילדים הרוגים, וכן על כך שנהרגו הרבה גברים - במיוחד מגילאי 20 עד 45. הוא ציין כי הנתון על ההרוגים הבוגרים אינו מפתיע, כיוון שסביר להניח שחלקם לוחמים - שכן מחבלי חמאס לרוב הם בגילאים האלו.
הוא חיזק את טענתו כשאמר כי מבין הדיווחים העצמיים של משפחות, שנראה שסביר יותר שישקפו את מותם של לוחמים, גם שם, גברים היוו יותר מ-55 אחוז.
פייק ניוז?
לאור הנתונים האלה, הוא טוען כי במשך חודשים רבים לאחר תחילת המלחמה משרד הבריאות בעזה הודיע כי 70% מההרוגים היו נשים וילדים - אך לדברי כותב הטור, הטענה הזו לא מוכחת כנכונה כבר מאמצע דצמבר. הוא המשיך וציין כי משרד האו"ם לעניינים הומניטריים הפסיק לדווח על הנתון הזה כבר בינואר, ולאחר מכן משרד הבריאות עצמו "ביטל" בשקט את הטענה בסוף מרץ.
הוא נתן עוד דוגמאות וציין כי בסופו של דבר האו"ם החליט לדווח על מספר ההרוגים - כמזוהים ולא מזוהים. הוא אמר כי זה יוצא דופן שהארגון, שבדרך כלל משתמש בתקן קפדני כדי לאמת את מספר הנפגעים, מדווח כעת על נתונים שאינם מאומתים מגורמים המעורבים בסכסוך. הוא ציין כי בסוריה, בין 2014 ל-2021 הוא הפסיק לדווח על מספר ההרוגים בעקבות הקושי לאמת את הנתונים, ובמלחמת האזרחים באתיופיה הוא אפילו לא ניסה לעקוב או לדווח.
כותב הטור סבר כי הגישה הטובה ביותר עבור האו"ם היא להפסיק לצטט את הנתונים של משרד הבריאות בעזה, ולהתחיל להפריד בין שלוש המתודולוגיות שהציע המשרד, ולהתחיל לבדוק כל אחת מהן.
עוד ציין כי הנתונים הנוכחיים יכולים להציג כרגע אינדיקציות רחבות. כרגע, נראה שלגברים שנמצאים בגיל הלחימה נהרגו יותר, וחלה ירידה במספר ההרוגים היומי - מ-341 הרוגים באוקטובר, ל-56 באפריל.
משבר הומניטרי - הצד השני של המטבע
"זה משבר שנעשה על ידי האדם, ויכול להיות שיש פתרון מעשה ידי אדם", אמר. לפי עובדי סיוע נוספים, אספקת המזון הזמינה טרם הגיעה לאנשים הזקוקים לכך, וישנם עיכובים רבים במעברים לרצועה.
בתוך כך, ה-International Rescue Committee (בראשי תיבות: IRC), שמבוסס בניו יורק ומבצע עבודת סיוע גלובלית, פרסמו דו"ח לפיו חלק מהפלסטינים שורדים כעת רק עם 3% של התקן המינימלי הבינלאומי המוכר לצריכת מים יומית, וכי שלשולים ומחלות רבות המתפשטות בקרב משפחות שלהן אין מים נקיים מתפשטות. לדברי הדו"ח, סיפוק המצרכים שמספקים היגיינה נמשכים עד שלושה חודשים, ולעיתים 600 אנשים חולקים "מכסה בודדת".
התרעות פיקוד העורף