תא"ל במיל' אמיר אביבי, מנכ"ל תנועת הביטחוניסטים, בראיון נרחב למוסף מעריב שיתפסם במלואו ביום שישי. "יש ברפיח עשרות מנהרות שהן צינור החמצן של הרצועה לעולם, ומתוכן מגיעים נשק ומחבלים", אמר.
"כיבוש רפיח עשוי להביא לתחילת הקריסה המוחלטת. שם יתחולל הקרב המכריע, גם צבאי וגם בטחוני. לכן צריך להיכנס אליו עם מטוסים, ארטילריה, טנקים, ואנחנו חייבים להכריע בו כי אנחנו נמצאים ברגע גורלי. אם נשמיד את רפיח עד הסוף וניקח אחריות על הסיוע ההומניטרי, נוכל להכריע את המלחמה בתוך חודשיים".
"דווקא ההתנגדות של מערכת הביטחון לממשל צבאי בעזה ושליטה על חלוקת הסיוע ההומניטרי מרחיקה את הניצחון, כי היא לא מבינה שהכניעה המוחלטת של חמאס תגיע רק כשהסיוע יגיע לתושבים ולא ללוחמים".
כשנשאל איך אפשר להבדיל בין לוחמים לאזרחים? ענה אביבי: "הגברים יעברו קודם חקירת שב"כ. מחבל אמיתי לא יבוא לחקירת שב"כ. אין בעיה לעשות מצור ולהכניע אויב. זה לוגיסטיקה ויש לנו פתרונות. עדיף לעסוק בלוגיסטיקה מאשר לשלוח חיילים לסכן את חייהם".
עוד הוסיף מנכ"ל הביטחוניסטים: "הממשל האמריקאי דוחף לכיוונים שיסכנו את קיומה של מדינת ישראל. דרוש ניסיון רב ואומץ גדול לעמוד מולו. מדינת ישראל יכולה לקחת את גורלה בידיה ולכבוש את רפיח בניגוד לרצון האמריקאים. למה? כי אצלם זה אינטרסים ואצלנו זה עניין קיומי. אנחנו לא יכולים להרשות מציאות שבו חמאס של אחרי השבעה באוקטובר נשאר על הרגליים. ולכן יש רגע מסוים שמדינת ישראל צריכה לעשות את מה שטוב לה, לא רק מה שטוב לאמריקאים".
אביבי הדגיש: "יש לנו את כל האמצעים להילחם ברפיח ואם צריך, גם בלבנון. אנחנו לא במצב שאנחנו לא מסוגלים להילחם כי האמריקאים לא רוצים שנילחם. ואני מאמין שאם נקבל את ההחלטות שטובות לנו, גם ארה”ב תקבל אותן בסופו של דבר. אני מאד מאוכזב מהעובדה שראש הממשלה, שר הביטחון, בני גנץ וגדי אייזנקוט לא מוצאים לנכון לעמוד אחד ליד השני במסיבת עיתונאים, להישיר מבט ולהגיד לממשל, חברים, זה עניין קיומי, נעשה מה שטוב לנו, אנחנו באמת מודים לכם על כל העזרה והתמיכה ומקווים שתמשיכו לסייע לנו גם בהמשך".
הוא הסביר: "אבל עכשיו, באחדות, נעשה מה שטוב לעם ישראל. אני חושב שאחדות תביא גם לשינוי העמדה האמריקאית. ראינו את זה עם הכוונה להטיל סנקציות על גדוד הנח"ל. ברגע שכל המערכת הפוליטית התיישרה בזעקה נגד המהלך הזה, האמריקאים שינו את עמדתם. למה? כי הם ראו עמדה ישראלית מאוחדת".
כשנשאל מדוע לא נכנסו לרפיח בתחילת המלחמה במקביל לכיבוש עזה, כשהעולם עדיין תמך בזכותה של ישראל להגן על עצמה?, ענה: "יגיע יום ויצטרכו לתחקר את הסיבה לשאלה הזאת. לדעתי, כשנכנסנו לצפון רצועת עזה רוב האוגדות היו בצפון מחשש להידרדרות מול חיזבאללה. כשנוצרה הבנה שלא תהיה מלחמה עם לבנון התחילו להוריד אוגדות דרומה. ובשלב הזה באמת יש מקום לשאול, אם כבר יצאתם להתקפה על חאן יונס למה לא תקפתם גם ברפיח?".
אביבי סיכם: "אני חושב שזו שאלה מאד מהותית כי באותו שלב כבר היינו במומנטום, כל סד"כ צה"ל היה בדרום ואפשר היה להמשיך את הלחימה, לסיים אותה ולשחרר את אנשי המילואים. אם היו נוהגים כך, היינו יכולים לסיים את המלחמה כבר לפני שלושה חודשים. אז היום מנסים לתת לזה תשובות, ניהול משק החמושים, הכלכלה בעורף, המילואימניקים שצריכים לחזור, שנת הלימודים שהתחילה, אבל השאלה הגדולה עומדת בעינה ומישהו יצטרך להשיב עליה".
התרעות פיקוד העורף