סכנה מעופפת: האם ישראל מסוגלת להתמודד עם איום הכטב"מים?

רותם מי-טל, מנכ"ל חברת אסגארד מערכות המפתחת טכנולוגיה צבאית לתעשיות הביטחוניות, אמר בשיחה למעריב כי "אנחנו ואולי גם אוקראינה מאותגרים יותר מכל שאר העולם"

מתן וסרמן צילום: פרטי
כטב"ם שחדר הבוקר מלבנון, מתפוצץ בגליל המערבי. | צילום: רשתות חברתיות, שימוש לפי סעיף 27 א'

דובר צה"ל עדכן אמש כי במהלך 72 השעות האחרונות, חיזבאללה שיגר 16 כלי טיס עוינים לעבר שטח ישראל. מתוכם, מערכות ההגנה האווירית ומטוסי הקרב יירטו 11 כלי טיס עוינים בהצלחה.

"ראשית צריך ונכון להפריד לשני איומים אוויריים בלתי מאוישים שונים ונפרדים, הראשון הוא איום הכטב"מים (כלי טיס בלתי מאוישים) כמו שאהד 136 תוצרת איראן אשר חיזבאללה וגם החותים מתימן עושים בו שימוש רב, לבין איום הרחפניים החשמליים אשר לרוב הינם מוצרים אזרחיים תוצרת סין אשר גם חמאס בעזה וביהודה ושומרון גם הג'יהאד האסלאמי וגם חיזבאללה בגבול הלבנון עושים בהם שימוש".

"רותם עונה שכלי טיס בלתי מאוישים מטבעם יש להם חתימת מכ"ם (שח"ם) מאתגרות מאד, במיוחד אם הם טסים נמוך לקראת הקרקע כך שהמכ"ם מאותגר, בנוסף, מערכות הגילוי והתרעה מאותגרות מאמל"ח חדש אשר כל הזמן מגיע טרי טרי מהמפעלים היצרניים של התעשיות הצבאיות האיראניות וצריך לאמן את המערכות הישראליות באמל"ח החדש ונראה שבנקודה זאת אנחנו ואולי גם אוקראינה מאותגרים יותר מכל שאר העולם אך עדין עומדים הזה בהצלחה.

רותם מי-טל
רותם מי-טל | צילום: אמיר וולקוביץ

רותם עונה שיש גם יתרונות בהתמודדות לגיל"ה עם איומים אווירים בלתי מאוישים. ראשית מנועי רחפנים מייצרים רעש שהוא מחזורי וסיסטמתי וניתן בקלות יתרה לאמן חיישנים אקוסטיים בהתמודדות לגילוי והתרעה מול איומי שמיים כאלו, האתגר הטכנולוגי הינו לאמן במודל בינה מלאכותית את המערכת בסינון רעשים אשר מקורם מהחזרים עם הקרקע, כדי להפריד את העיקר מן התפל. בנוסף, תדרי המנועים של כטב"מים הם יחסית קבועים וידועים בספרות המחקרית העולמית וכמו כן הישראלית. בהיבט מערכות התצפית, כיום חברות ביטחוניות רבות מפתחות במרץ מנועי עיבוד תמונה וזיהוי תבניות לאמצעי תצפית אלקטרו-אופטיים אשר מטרתם לסווג ולאבחן באיומי שמיים כמו רחפנים אל מול "שגיאות שמים" כמו ציפורים, ההצלחה אני מאמין היא ממש מעבר לפינה.

תגיות:
חיזבאללה
/
לבנון
/
כלי טיס בלתי מאוישים
פיקוד העורף לוגוהתרעות פיקוד העורף