3.1% מהתקיפות הן בטווח בין 5-10 ק"מ מקו הגבול. 1.9% מהתקיפות הן בטווח בין 10-20 ק"מ מקו הגבול, ו-0.65% מהתקיפות הן בטווח של 20-30 ק"מ מקו הגבול. 0.05% מהתקיפות הן מטווח של מעל 30 ק"מ מקו הגבול. קנריק קובעת כי ״האזור הצבאי שהותקף בעצימות הגבוהה ביותר הוא אזור הר דב ומוצביו - שם חיזבאללה מבצע תקיפות באופן יומי״.
מהנתונים שניתחה פולק-קנריק עולה כי תקיפות חיזבאללה כנגד ישראל - מוגבלות ברובן המכריע לטווח הסמוך לגבול, וכאשר חיזבאללה מרחיב את טווח התקיפות שלו מעבר ל-5 ק"מ, זה לרוב קורה כחלק מתגובתו "במשוואת הכאב" לתקיפות צה"ל בלבנון.
״דוגמא טובה לכך, מהחודש האחרון, היא החיסול של מפקד יחידת נצר בחזית הדרום טאלב עבדאללה. זהו חיסול שנענה בסדרת תקיפות תגובה של חיזבאללה שנמשכו שלושה ימים, במהלכם חיזבאללה ביצע מספר תקיפות מעבר לטווח ה-5 ק"מ, כולל ירי על בסיס מירון, ירי לבסיסים ברמת הגולן ולאזור עמיעד.
כמו כן, התקיפה הרחוקה ביותר מהגבול שבוצעה על ידי חיזבאללה היא כנגד טל שמיים, באזור טבריה, באמצע חודש מאי, גם היא כתגובה לחיסול הבכיר חסין אבראהים מכי, קמ"ן חזית הדרום של חיזבאללה״, מסבירה.
״באופן הזה, חיזבאללה משמר את המשוואה לפיה ככל שישראל פגעה יותר כואב, כך התגובה של חיזבאללה תהיה יותר עוצמתית, בעומק ישראל וכנגד מטרות איכותיות יותר. תיחום המערכה בין חיזבאללה לישראל בא לידי ביטוי גם בתקיפות צה"ל בלבנון מתחילת המלחמה״. מכך עולה כי המאמץ המרכזי מושקע בהשמדת תשתיות חיזבאללה ברצועת הכפרים שלאורך הגבול, בעיקר אלו הממוקמים ק"מ ספורים מגדר הגבול.
מניתוח טווח התקיפות מסוריה לישראל מתחילת המלחמה, עולה כי בוצעו 20 אירועי שיגור רקטות מאזור סוריה לעבר רמת הגולן הישראלית. היעד שהותקף בעצימות הגבוהה ביותר הוא אזור היישוב קשת, אשר לשטחו בוצעו לפחות 4 אירועי שיגור רקטות משטח סוריה.
על התקיפות מסוריה אף ארגון לא לוקח אחריות. להערכת מכון המחקר, מדובר בארגונים פלסטיניים, בסבירות גבוהה פעילי חמאס או ג'יהאד אסלמי פלסטיני. ייתכן כי פעילים אלה הגיעו מדמשק או אף נשלחו מלבנון כדי לבצע את הפעילות.
התרעות פיקוד העורף