"גם אז חשבתי שההתנתקות זו טעות. לצערי, התוצאה הרבה יותר גרועה ממה שחשבתי והתרעתי. אמר לי עיתונאי בכיר, 'טוב שפיניתם את גוש קטיף, כי אם לא, בשבעה באוקטובר היו שוחטים שם עוד שמונת אלפים יהודים'. אמרתי לו, בדיוק להיפך. אחרי ההתנתקות חמאס התמקד בבניית כוח אדיר. בנה פלוגות, גדודים, חטיבות, מערכות פיקוד ושליטה. גם ההברחות, שהיו מינוריות, הפכו לשיטפון, כי מצרים לא עצרה אותן. כל מרחב גוש קטיף הפך למרחב אימונים, למודל של טנקים, של גדר, של ישובים", אומר הכהן.
על ביצוע ההתנתקות הוא מספר: "פעלתי בניגוד לתפיסת עולמי, וביצעתי את המשימה בכישרון, ביצירתיות ובהרבה אמונה. לא רק בגלל שצריך לציית לחוק ולפקודות, אלא כי הבנתי שאם דווקא אני אעשה את זה, זה יציל את ההתיישבות וימנע שפיכות דמים. הסברתי למתיישבים שהמאבק העיקרי הוא על יהודה ושומרון".
עוד מתייחס הכהן לסוגיית האחריות של ראש הממשלה נתניהו: "אני מניח שעורכי דין אמרו לנתניהו שאם הוא לוקח אחריות הוא ייצא אשם. לכן יש לי בעיה מתמדת עם עורכי דין כי המציאות היא הרבה מעבר למשפט. אבל בוודאי שכמנהיג העליון של מדינה שקורה לה דבר בסדר גודל כזה, כמובן שראש הממשלה אחראי. לא יכול להיות שלא".
על אירועי השבת השחורה אומר הכהן: "השבעה באוקטובר היה כחוט השערה בין הצלחה לכישלון. אם בבוקר היו מתקבלות החלטות אחרות, חיל האוויר היה מוכן והכוחות המעטים שהיו בדרום היו מודעים ומוכנים, היינו מסיימים את הסיפור הזה בניצחון גדול עם אבדות מעטות. היינו עפים על עצמנו. האחריות המרכזית היא של הצבא. לרפול וליאנוש זה לא היה קורה. אם היה מגיע לפניהם מסמך חומות יריחו, שתיאר את מתקפת השבעה באוקטובר אחד לאחד והופץ לכל צמרת אמ"ן ופיקוד דרום, הם היו חורכים את הגבולות. אבל ראשי הצבא לא לקחו את האיומים האלו ברצינות".
התרעות פיקוד העורף