יומיים בלבד לפני שרמ״ח אוכלוסייה בפיקוד העורף, אל״ם שרית גרשקוביץ כהן, פורשת מצה"ל לאחר 25 שנות שירות, אנחנו נפגשות בבסיס פיקוד העורף ברמלה. בראיון ראשון מאז פרוץ המלחמה היא לוקחת אותנו אל מאחורי הקלעים של פיקוד העורף ואל החוויות האישיות שלה בשנה הדרמטית ביותר שידעה ישראל.
"בתפקיד הייחודי הזה, הרי אין עוד רמ"ח אוכלוסייה בצה"ל, עלי להסתכל על הציבור במדינת ישראל ולדעת כל הזמן, באמצעות מגוון של פלטפורמות ואמצעים, מה הצרכים שלו", אומרת גרשקוביץ ומסבירה על משמעות היותה עמוד תווך בקשר בין צה"ל לחברה הישראלית.
אל"ם שרית גרשקוביץ כהן, נשואה, אם לשלושה שמתגוררת בגני תקווה, רק בת 43 ושירתה בצבא במשך יותר ממחצית חייה. "הייתה לי זכות לשרת במשך 25 שנה את המדינה והצבא", היא אומרת, "לעשות תפקידים שהם מאוד משמעותיים ומרכזיים, שמשפיעים על המדינה, על האזרחים והרשויות המקומיות".
גרשקוביץ היא בעלת תואר ראשון במדעי המדינה מאוניברסיטת בר־אילן ותואר שני בתקשורת פוליטית מאוניברסיטת תל אביב. כטניסאית עבר היא לרגע לא חשבה שתמצא את עצמה במשך שני עשורים וחצי על מדים, אבל נראה שבבית שבו גדלה, להורים יוצאי ברית המועצות שהגיעו ארצה בשנות ה־70, הדרך לשירות המדינה הייתה ישירה. היא שירתה במגוון תפקידים, בהם ראש זירת עורף באגף מבצעים וראש ענף הסברה בפיקוד העורף והגיעה לתפקידה הנוכחי לפני שלוש שנים. "התחלתי בגל השלישי של הקורונה ואני מסיימת לאחר 11 חודשים של מלחמה".
“להיות רלוונטי מול האזרח"
לפני ימים אחדים הכריז פיקוד העורף על הסוף לצבע הכתום. מעתה, התרעות פיקוד העורף ישנו את צורתן על מסך הטלוויזיה והצבע הכתום המזוהה איתן כל כך, ייעלם. המהלך עורר תגובות רבות ברשת, חלק התייחסו לסרטון ההסברה כאל סמל להתמשכות שגרת המלחמה והמשמעות העולה מכך ביחס למציאות חיינו, וחלק תהו אם המטרה היא לעדן את ההתרעות המופיעות, והשתמשו בסרטון של פיקוד העורף כדי להביע ביקורת על התנהלות הממשלה בכל הנוגע לגבול הצפוני. אך פיקוד העורף מסביר בפשטות כי השינויים נובעים מתוך הרצון להתריע ולהעביר מידע חיוני לציבור בצורה מהירה ונגישה.
"לאורך כל המלחמה פיקוד העורף רצה להיות רלוונטי עבור האזרח", אומרת גרשקוביץ. "להביא לו את המערכות הטכנולוגיות והיכולות הכי טובות שיש. את מערכת ההתרעות של פיקוד העורף בנינו כשהייתי רב־סרן צעירה, ראש מדור הסברה, עברו כבר למעלה מ־12 שנה. תוך כדי המלחמה הבנו שכמו ששדרגנו את היישומון של פיקוד העורף, גם את המערכת הזאת צריך לשדרג, ולאפשר לה להכיל התרעות על ירי רחב הרבה יותר ממה שהיה לנו עד עכשיו. קחי למשל אנשים מבוגרים שמרבית היום יושבים מול הטלוויזיה. אם אני רוצה שהם באמת יוכלו לראות כמה שיותר התרעות ושהמסך לא יקפא או שלא תהיה איזושהי תקלה, אני צריכה לשדרג את המערכת".
אין עוררין על כך שהנחיות פיקוד העורף מצילות חיים, ורבים אכן פונים לפיקוד לקבלת מידע. בסוף השיחה אנחנו מבקרות במוקד שמאויש בחירום על ידי עשרות חיילות לטובת מענה טלפוני, ובאולפנים המשמשים את הפיקוד לטובת יצירת סרטונים, קמפיינים, פודקאסטים, חבירה לשידורי רדיו וכל אמצעי שדרכו מבקש הפיקוד להתאים את עצמו לכלל אזרחי ישראל וצורכיהם.
"עם למעלה מעשרה מיליון תושבים במדינת ישראל, אני צריכה להכיר כל אחד ואחד מהם. אני חייבת להתאים את פעילות ההסברה שלנו לקהילות השונות", מסבירה גרשקוביץ. "כמו שאני מתאימה את ההסברה לחברה הערבית או לחברה החרדית, אני מתאימה את ההסברה גם לסקטורים שונים כמו אנשים עם מוגבלויות, קשישים, ילדים, בני נוער והורים. זה מקצוע לזהות את הפערים שעולים למול האזרחים ולדעת לתת להם את ההתאמה הנכונה".
“היינו חייבים להשתנות"
זהו כאמור הראיון הראשון של גרשקוביץ מאז ה־7 באוקטובר, ואולי זה רגע סימבולי, שרק עם פרישתה היא מתפנה גם לחשוב על שעבר עליה בחודשי המלחמה. "ה־7 באוקטובר הוא אירוע כל כך גדול, שאפילו קשה לי לתאר אותו", היא משתפת. "קשה לי למצוא את המילים. זה אירוע מכונן שהבנתי בו שאם כל חיי שירתי בצבא, עכשיו זה ה־זמן שלי לקחת את כל היכולות והידע שצברתי, לקחת את כל המערך ולעשות את כל מה שאנחנו יכולים, כדי לעזור לאזרחים במדינת ישראל".
“פעולות אקטיביות"
כשגרשקוביץ מדברת על הצלת חיים, היא מתייחסת לחלקים השונים בתפקידה, פעולות אקטיביות על מנת להגיע לכל אזרח ולהסביר לו את ההנחיות והרציונל העומד מאחוריהן, ההתאמה של המידע לכל אוכלוסייה ואוכלוסייה ונקודת מבט רחבה שמתבוננת על כל אזרחי המדינה. מבין המהלכים המשמעותיים שגרשקוביץ הובילה במהלך המלחמה יש לציין את מדיניות ההתגוננות, שמבקשת לרקוד ריקוד עדין בין הנחיות שמצילות חיים ובין רציפות תפקוד.
"מה שאנחנו חווים עכשיו הוא חלילה לא שגרה, אבל בגלל שהמלחמה ארוכה מאוד אז באמת אנחנו צריכים לנסות לשמור על האיזון בין הצלת חיים ובין שימור רציפות תפקוד", היא אומרת. "המדיניות הזאת מבוססת על תהליך שפיקוד העורף עושה מדי יום, על הערכת מצב שמתייחסת גם לאיומים מצפון ומדרום, גם על הפעילות של צה"ל, על מערכות ההגנה האקטיביות וגם על ההתנהגות של האזרח. לפי זה אנו קובעים מדי יום מה תהיה מדיניות ההתגוננות. אם נחזור לאותם ילדים שהולכים לבית ספר בירושלים, אז במסגרת המדיניות נבין שלפעמים אולי זה לא הזמן הנכון, לנוכח הערכת מצב, לפתוח את בתי הספר. אבל מצד שני, כשאנחנו מבינים שהאיום נמוך יותר - הוא עדיין קיים כמובן, גם היום, אבל לא כמו בעבר - אז אנחנו כן רוצים שהילדים ילכו לבית הספר. לאורך 11 החודשים עשינו עבודה רבה כדי להוציא הנחיות שהן רלוונטיות, מדויקות ושהאזרחים באמת יאמינו בהן".
"אני חושבת שאי אפשר לא לפרגן לציבור במדינת ישראל על ההישמעות שלו להנחיות, על היכולת שלו להבין, להכיל ולגלות גמישות והשתנות מאוד מהירות", מבקשת גרשקוביץ להוסיף. "אני חייבת גם לפרגן לרשויות המקומיות, שעוד מתקופת הקורונה הפכו לשותפות. ככל שהמשברים הולכים ומתעצמים, העוצמה של הרשות המקומית והיכולות שלה הולכות וגדלות. לראות ראשי רשויות פועלים בתיאום עם פיקוד העורף ומגלים מנהיגות, זה בעיניי מה שמאפשר לשגרת החירום להתנהל. הרשויות המקומיות באמת נותנות מענה לתושבים שלהן וזו העוצמה של המרחב האזרחי. יש פה פעולה משותפת שרק תימשך ותתעצם".
התרעות פיקוד העורף