גורם רשמי בפנטגון אמר: "אנו עוקבים מקרוב אחר ההתפתחויות בלבנון ומעוניינים לנהוג באיפוק". במקביל, דובר מחלקת המדינה האמריקאית, מת'יו מילר, ציין: "ארצות הברית לא הייתה מעורבת בתקרית זו, ולא הייתה לנו ידיעה מוקדמת על כך". הוא הוסיף: "אנו אוספים כעת מידע נוסף על האירועים". הערוץ הלבנוני MTV דיווח כי המתווך האמריקני עמוס הוכשטיין הביע חשש שעות לפני המתקפה בלבנון, והודיע לאחד הפוליטיקאים הלבנונים: "האווירה קודרת והעניינים הולכים לעבר שיגעון".
ארז קריינר, מייסד הרשות הממלכתית לאבטחת מידע בשב"כ, שוחח עם בן כספית ואריה אלדד ב-103fm והתייחס לדיווחים. לדבריו, "בהתבסס על השמועות המייחסות את האירוע לישראל, מדובר ככל הנראה במבצע שכולל גם אמצעים סייבריים. המבצע עצמו מרשים בכל קנה מידה, לא רק בשל פגיעותיו האנושיות אלא גם בשל הפגיעה בתשתיות הקשר. אם מישהו מתכנן מהלך משמעותי, זו הכנה מצוינת ואני מקווה שלא בזבזו את היכולת הזו לריק".
אדוארד סנודן, בכיר לשעבר בסוכנות לביטחון לאומי (NSA) וב-CIA של ארצות הברית, העריך כי הפיצוצים במכשירי הקשר בלבנון נגרמו ככל הנראה ממטענים מוטמנים ולא מהתחממות יתר של סוללות. לדבריו, "בהתבסס על פרטים נוספים המתקבלים לגבי הפיצוצים, נראה שההסבר הסביר ביותר הוא שמדובר במטענים מוטמנים ולא בפריצה למערכת. הסיבה לכך היא שהפציעות חמורות מדי. אם הפיצוצים היו נגרמים כתוצאה מהתחממות סוללות, היינו מצפים לראות הרבה יותר שריפות".
בחיזבאללה מנסים עתה לתחקר את שרשרת האספקה. מקור ביטחוני לבנוני אמר לאל-ג'זירה: "מכשירי הקשר היו ממולכדים מראש. משקלו של המטען שהוטמן לא עלה על 20 גרם. המכשירים התקבלו לפני חמישה חודשים. מתקיים עתה תחקיר לגבי אופן הפעלת המטענים".
התרעות פיקוד העורף