בדיווחיו כתב: "באוויר על מטוס בואינג 707 מזדקן, אלפי קילומטרים מעל הים האדום, אני עוטה סט משקפי הייטק 3D ובוהה בצג הקטן. המדבר הזהוב של ערב הסעודית לימיני והחוף של מצרים לשמאלי. אני עם צה"ל - העיתונאי הזר הראשון שנלקח למשימת לחימה במרחק של יותר מאלף מייל מישראל, על גבי מיכלית תדלוק של מטוס קרב".
הוא ממשיך וכותב: "ההזמנה של ישראל להצטרף למשימה הזו הגיעה ללא פירוט על יעד המטוס. בזמן שאני מטפס במדרגות הרעועות של המטוס, אין לי מושג לאן אני הולך ומה תחשוף הטיסה הזו של צה"ל על הפעולות הצבאיות".
רוברטסון מתאר שלא קיבל אישור להביא מצלמה, אך ניתנה לו גישה לכל חלקי המטוס מלבד לתא הטייס עצמו. באמצע הטיסה גילה רוברטסון שהוא בדרך לנמל חודיידה. אז הסביר לו הצוות מה מהות התקיפה ומה הוביל את צה"ל לתקוף את תימן. רוברטסון מתאר את מהלך התקיפה כולה, את הנחיתה בחזרה בישראל ואת הסיקור התקשורתי לאחר מכן.
לאחר השיח הממושך עם חברי הצוות, ניכר כי רוברטסון מבין היטב את נקודת המבט הישראלית, את ההכרח להגן על תושבי ישראל מפני תקיפות החות'ים ושאר קבוצות הפרוקסי של איראן.
בצה"ל אומרים כי בתקיפה השתתפו עשרות מטוסים. על פי מתווה התקיפה, מטוסי האוויר f35 של חיל האוויר נעו קדימה ומיד אחריהם הצטרפו מטוסי f17i, הנחשבים למטוסי התקיפה האסטרטגיים של ישראל. מטוסי טייסת נחשון תמכו את מטוסי התקיפה כאשר סיפקו מודיעין ובקרה אווירית לאורך הפעילות. במקביל, מטוסי התדלוק של חייל האוויר תדלקו את המטוסים התוקפים באוויר מספר פעמים.
התרעות פיקוד העורף