"כשיש סיכון קיומי למדינת ישראל ולא עוזרים פתרונות מדיניים, אין מנוס מלצאת למלחמת אין-ברירה כפי שהייתה מלחמת ששת הימים", כך הצהיר בראיון לציון מלאת 50 שנה למלחמת ששת הימים אלוף (בדימוס) ישעיהו גביש, ממצביאיה וממפקדי מלחמת העצמאות, שהיה אז אלוף פיקוד הדרום.
אכן, דור תש"ח הולך ונמוג. פחות משבוע לאחר לכתה של רבקה'לה קרמר, מי שהייתה בצ'יזבטרון, הלהקה של הפלמ"ח, סולנית השיר האייקוני "הן אפשר" ובמשך שנים - מתנדבת נלהבת ב"בית הפלמ"ח", הלך בעקבותיה אלוף ישעיהו (שייקה) גביש, יוזמו ומנהלו, שנפטר בגיל 99. להלן, מדבריו בראיון דנן.
"בששת הימים ידענו שלא ניתן להכריע מלחמה על-ידי חיל האוויר בלבד. אלה שפיקדו על מלחמת לבנון השנייה לא הבינו שלא תיתכן מלחמה בלי חיבור כוחות יבשה ואוויר. מכיוון שלא ניתן להתעלם מהזירה הבינלאומית, יש לחתור להכרעה מהירה, כפי שנהגנו ב-67', לפני שאפשרנו לגורמים זרים לבלום אותנו. התארכות מלחמת לבנון השנייה עד כדי 34 יום הייתה אחת החולשות שלנו. רצוי לגמור את העניין בארבעה ימים תוך כדי שמירה על ערפל-קרב".
כאן גביש הפתיע באומרו: "סגירת מיצרי טיראן לא הייתה העילה למלחמה מצידנו. יצאנו למלחמה ההיא לאחר שהמצרים ריכזו לא פחות משבע דוויזיות בסיני והיו שתיים בירדן ושלוש - בסוריה, שלא לדבר על כך שהיו גם כמה דוויזיות בדרך מעיראק. זה היה איום מספיק גדול על ישראל כדי לצאת למלחמה. לא מוכרחים להדביק לזה גם את המיצרים".
"הכל היה מתואם אצלנו עד הפרט האחרון, כשהקפדנו שחלילה לא תהיה התנגשות בין כוחותינו. כשהייתי אלוף פיקוד הדרום, חייבתי את המפקדים לגור בבאר-שבע. מי שרצה לגור בתל-אביב, עף! אצלי כל קציני הקבע היו בדרום. כשהייתי צריך אותם, צ'יק כולם התייצבו".
כששאלתיו היכן היה הרמטכ"ל, שלאחר מכן התהילה התרכזה סביבו, פרץ גביש בצחוק מאוד מסוים ואמר: "הרמטכ"ל יצחק רבין, בעצם כמו כל המטה הכללי, לא רק שלא התערב במלחמה בחזית הדרומית, אלא גם לא בא לחזית, פרט לגיחה במסוק ביום הראשון של המלחמה. הוא נחת ליד ניצנה, דיווחתי לו על ההתפתחות ובזה נגמר העניין איתו. שר הביטחון, משה דיין, שמונה בבהילות במקום אשכול, אפילו לא קפץ לרבע שעה - ואחר-כך שרו לו שירי-הלל".
התרעות פיקוד העורף