"כשאנחנו מדברים מה צריך לעשות הלאה, מדובר בדברים מאוד ברורים", אמר אשכנזי בפתיחת דבריו. "בסופו של יום, המשימה שצה"ל קיבל לידיו היא למנוע את פשיטות כוחות רדואן לשטח ישראל, ואת זה צה"ל עושה גם בכפר כילא מול מטולה, גם באל חיאם ובמקומות נוספים".
"כדי למנוע את ירי התקיפה", הסביר, "צריך הסכם שבו מצד אחד ישראל תאכוף אותו בצורה טובה, ותהיה כתובת בלבנון שתיקח את האחריות והשליטה במה שקורה בשטח לבנון. כשתהיה כתובת ויהיה מי שיבצע את זה, ישראל תרגיש בטוחה יותר".
בנוגע לפתרון למערכה בלבנון, אמר אשכנזי כי "בשנת 1982 יצאנו רק אחרי 18 שנים מלבנון, היינו ברצועת ביטחון ובסוף התבוססנו בתוך בוץ לבנוני. אנחנו תמיד רוצים להיות השוטר של העולם, אבל בסוף אנחנו עושים הנחות ללבנונים. יש שם מדינה. כשנביא כוח רב לאומי כזה או אחר, אנחנו עושים הנחה ללבנונים. תעבירו את האחריות לממשלת לבנון, היא כוללת הכול. אם מחר יורים טיל לכיוון מטולה, נירה עליהם בחזרה. סוריה במצב יותר גרוע מאשר בלבנון, ושם זה עובד. ישראל יודעת שאם יורים טיל הגולן מסוריה, הארמון של אסד על הכוונת".
באשר לאיום הכטב"מים, הגובה קורבנות רבים בימים האחרונים, אמר אשכנזי: "הם ירו כ־1300 כטב"מים במהלך הלחימה, רוב רובם נורו מלבנון. במקביל צה"ל פגע באלפי כטב"מים במהלך הלחימה. סדר הגודל שנשאר שם עומד על כמה מאות עד אלפים בודדים, לא יותר מכך. אני מניח שישראל יודעת להתמודד בצורה טובה עם איום הכטב"מים, ולא בצורה מושלמת. אנחנו רואים שהפגיעות של הכטב"מים מסתכמת בלא יותר מ־20% ממה שהם שולחים. בסוף נצטרך להגיע לסוג של הסכמים. מלחמה משרתת מהלך מדיני, שבסופו ישראל צריכה לקבוע בראש ובראשונה מה היא סוגרת".
"בקצה, מלחמה משרתת מהלך מדיני, והצד המנצח צריך לקבוע את הכללים – וכרגע אנחנו הצד המנצח בלחימה בלבנון מהצד הטקטי. הצבא צריך לבוא לדרג המדיני להגיד: השלמתי את מלאכת המלחמה, אלה ההישגים שלי, הנה הצרכים שאני צריך כדי לקדם את האבטחה של הגבול. זה מה שעושה הצבא".
"כשאתה מסתכל פנימה אל תוך מטרות המלחמה, השאלה היא מה יהיו ההישגים פנימה בקו המגע השני. האם הוא ישנה בצורה מהותית את תוצאות המלחמה שהטילו על הצבא? אני חשוב שיש מספיק הישגים כדי להגיע להסכם, אבל אני לא חלק מהמשא ומתן. אני לא יודע להגיד עד כמה הלבנונים מתעקשים, ועד כמה האמריקנים לוחצים".
התרעות פיקוד העורף