בריאיון לערוץ אל-חדת' הסעודי, שפך הפרשן הפוליטי מרואן אל-אמין אור על חשיבותו האסטרטגית של עפיף: "הוא לא היה רק דובר, אלא הפך לפניה החדשות של חיזבאללה. הוא היה דמות שהצליחה לייצר הרתעה באמצעות הופעותיו התקשורתיות, בניגוד להופעותיו הכושלות של השיח' נעים קאסם".
"לאחר התבטאויותיו היהירות של נסראללה", הוסיף אל-אמין, "מילא עפיף תפקיד מפתח בהעלאת המורל בקרב תומכי הארגון. הוא המשיך את קו ההתנשאות של ההנהגה, אך עשה זאת באופן שהתקבל טוב יותר בדעת הקהל".
עפיף, שנחשב לדמות התקשורתית החזקה ביותר בחיזבאללה ולאחד האנשים המקורבים ביותר למנהיג הארגון חסן נסראללה, הפך ליעד לאחר חיסולו של נסראללה. על פי הדיווחים, בעקבות חיסולו של נסראללה, תנועותיו של עפיף הפכו מסובכות הרבה יותר. הוא נאלץ להעתיק את משרדו מהפרבר הדרומי של ביירות למשרד חלופי במרכז העיר, בתיאום עם עלי חג'אזי, המזכיר הכללי של מפלגת הבעת' הערבית הסוציאליסטית. משרדו החדש של עפיף שכן בקומה השנייה של בניין המפלגה, באזור צפוף אוכלוסין שבו כל השכנים והעוברים ושבים יכלו להבחין במבקרים.
המעבר של עפיף למשרדי המפלגה - צעד שהתברר בדיעבד כשגוי - נבע ככל הנראה מההנחה כי ישראל תימנע מתקיפת מטרה המזוהה עם המשטר הסורי בלב הבירה הלבנונית. חיסולו במתחם זה מסמן נכונות ישראלית גוברת לפעול גם במרחבים שנתפסו עד כה כמוגנים מתקיפה.
לפי מידע שהגיע לרשת "אל-ערביה", עפיף שוחח בטלפון ברגע חיסולו. הוא חוסל במקום יחד עם עוזרו האישי ומזכירו, מחמוד שרקאווי. עפיף היה בנו הבכור של איש הדת הלבנוני המנוח עפיף א-נבולסי מהכפר אל-ביסארייה בדרום המדינה. הוא גדל בסביבה דתית קיצונית שהאמינה בנחרצות במהפכה האיסלאמית של איראן משנת 1979. הוא נחשב לאחד המקורבים ביותר לנסראללה עוד מימי נעוריהם המשותפים בנג'ף שבעיראק.
לאחר עזיבתו את נג'ף שב עפיף ללבנון, ומשם יצא ללמוד הנדסה בערב הסעודית במימון האמאם מוסא א-צדר, ידידו הקרוב של אביו ואחד ממייסדי חיזבאללה בשנת 1982. בהמשך דרכו מילא עפיף שורת תפקידים בכירים בארגון, ובהם ניהול רשת הטלוויזיה "אל-מנאר" וראשות מחלקת התקשורת. הוא נחשב לבן דמותו של ואפיק צפא, ראש אגף הקישור והתיאום בחיזבאללה, שאף הוא ניצל בעבר מניסיון חיסול ישראלי סמוך למקום מותו של עפיף.
חיסולו של עפיף מסיים למעשה פרק של ארבעה עשורים בשירות הארגון ובתפקידי מפתח בזרוע התקשורת שלו, עד שחוסל במשרד ששימש את מפלגת השלטון הסורית בלבנון.
התרעות פיקוד העורף