"בין מאות אלפי הפליטים בלבנון, אלפי שיעים מדרום לבנון ומהדאחייה נמלטו לסוריה ומשם לעיראק. מדובר במשפחות של פעילי חיזבאללה שאיבדו את בתיהן, בעוד שהם עצמם נותרים בחזית. הסיטואציה ללא ספק מפעילה עליהם לחץ לסיים את המלחמה״.
ברעם מציין כי התהליכים הללו פוגעים בתדמיתו של הארגון בלבנון. "בקרב הציבור הלבנוני יש תחושת מיאוס גוברת. קאסם מנסה להדגיש את מחויבותו לריבונות לבנון כדי לשמר את התמיכה, אך ברור שהוא מרגיש את הלחץ״.
לדבריו, חיזבאללה חושש גם ממה שיכונה "סעיף ג׳יימס בונד" – מתן לגיטימציה לישראל לפעול בלבנון אם יוניפי"ל והצבא הלבנוני ייכשלו במימוש החלטת 1701. "עבור חיזבאללה, סעיף כזה פוגע ישירות בריבונות לבנון ולכן הוא קו אדום ברור״, אומר ברעם.
ברעם מזהיר כי חיזבאללה עשוי לנצל את התקופה הקרובה לפעולה צבאית משמעותית לפני שהשיחות על הפסקת אש יניבו תוצאה סופית. "החיסול של עפיף נותן להם עילה לתגובה חריפה, והם עשויים לנסות לפגוע בתל אביב בצורה משמעותית כדי לשדר מסר ברור. עם זאת, השאלה היא כמה טילים לטווח ארוך וראשי נפץ כבדים נותרו ברשותם״.
ברעם מוסיף כי ישראל עשויה להידרש להגביר את תקיפותיה על תשתיות חיזבאללה כדי ללחוץ על הארגון להגיע להסכם. "ישראל מתמודדת עם דילמה – כיצד לפגוע בחיזבאללה מבלי להסלים עוד יותר את המצב או לפגוע באוכלוסייה אזרחית לבנונית שאינה מעורבת בלחימה", מסביר.
בנוסף, קאסם התייחס בדבריו לתמיכת הארגון בעזה במהלך הלחימה האחרונה, תוך שהוא מציין את המחיר הכבד ששילם הארגון במסגרת תמיכה זו. ״המסר של קאסם ברור: חיזבאללה עמד לצד עזה ואף שילם "חוב" משמעותי עבורה. כעת, הארגון רומז שהוא מתמקד בלבנון ואינו מחויב להמשך מעורבות ישירה בעימותים מחוץ לגבולותיה״, מסביר ברעם.
״במישור הפוליטי, הדברים מצביעים על הבדלים משמעותיים בין עמדתו של קאסם לזו של חסן נסראללה. בעוד נסראללה התבטא בעד שיתוף פעולה אזורי רחב יותר, קאסם שם דגש על ריבונות לבנון כעדיפות עליונה. המסר לציבור הלבנוני ולעולם המוסלמי הוא שחיזבאללה כבר עשה את חלקו עבור עזה, וכעת הוא ממקד את מאמציו בשמירה על האינטרסים הלבנוניים״, ציין.
עוד ברעם הוסיף כי ״על אף שהתקיפות האזרחיות מצד חיזבאללה התבצעו גם בעבר, המסר של קאסם מצביע על שינוי בעמדה הרשמית של הארגון, שעתה מכיר בפומבי באפשרות של פגיעה מכוונת במטרות אזרחיות בישראל. הדבר מגיע כחלק מניסיון לנצל את המומנטום והחיכוך הקיים לפני האפשרות של הפסקת אש, מתוך הבנה שהחיסול של עפיף יצר לגיטימציה מבחינתם להסלמה בעוצמה ובמטרות״.
ברעם מסכם: "השאלה היא לא האם חיזבאללה ינסה לתקוף את תל אביב – אלא האם יצליח. ככל שהלחץ עליו יגבר, כך ייתכן שהוא ינסה להוציא לפועל פעולה משמעותית שתשנה את כללי המשחק. עם זאת, הלחץ מבית עשוי לגרום לחיזבאללה להסכים בסופו של דבר להסכם שלא יכלול פגיעה ישירה בריבונות לבנון״.
נאומו של קאסם הציג תפנית חדה בהתנהלות חיזבאללה, כשהניח משוואה חדשה: "לא נשאיר את הבירה תחת תקיפות האויב הישראלי. כאשר ביירות תחת תקיפות האויב – התגובה חייבת להיות מרכז תל אביב״, אמר קאסם.
לדבריו, המתקפות הישראליות המתגברות בדאחייה – מעוז חיזבאללה בביירות – נועדו לפגוע בליבת התמיכה בארגון, אך חיזבאללה נחוש להראות כי התקיפות הללו יובילו לתגובה קשה. "כאשר אנחנו משגרים טילים ממארון א-ראס לחיפה, המשמעות היא שאנשינו פרוסים בדרום לבנון ובעלי נוכחות משפיעה״, הבהיר קאסם.
במרכז נאומו של קאסם עמדו התנאים שהציב חיזבאללה למשא ומתן על הפסקת אש. "יש לנו שתי תקרות ברורות״, הדגיש, "עצירה מוחלטת של התוקפנות הישראלית ושמירה על ריבונות לבנון״. התנאים הללו נראים כמכוונים לסוגיות המרכזיות שעולות בשיחות התיווך האמריקניות – בעיקר בדרישת ישראל להבטיח חופש פעולה עתידי מול הפרות ההסכם.
התרעות פיקוד העורף