התביעה, שהוגשה לפני כשלושה שבועות, מייצגת 17 משפחות מיישובי עוטף עזה ומבקשת פיצויים בסך מאות מיליוני דולרים. "אונר"א משתף פעולה בעצם עם החמאס לאורך כל הדרך. אם בבתי הספר, במרפאות, בכספים שמועברים, בדולרים במזוודות, שאין שום הצדקה בעולם להעביר לאונר"א - גוף של האו"ם - כסף במזוודות מרמאללה", מסביר עילם.
עילם חבר לעורך הדין גבי מרום, מומחה לתביעות נגד ארגוני טרור שכבר זכה בתביעות בסך מיליארד דולר. "גבי אמר לי בהתחלה 'תקשיב, אונר"א זה ארגון של האו"ם ויש להם חסינות'", משחזר עילם. "אבל אחרי מחשבה הוא מצא שתי פרצות: חסינות לא חלה על פשעים נגד האנושות, ויש אפשרות של נושא הלבנת כספי טרור, שגם לא מקנה חסינות".
בהפתעה גמורה, ממשל ביידן התייצב נגד התביעה. "ממשלת ארצות הברית שלחה פתאום, Out of nowhere, מכתב תמיכה מוחלט באונר"א לשופטת", חושף עילם. "זה לא בסדר שממשלת ארצות הברית בכלל נוקטת צד נגדנו בנושא הזה".
למרות ההתנגדות מצד הממשל האמריקאי, עילם אופטימי: "הסיכויים אפילו טובים כי אנחנו מאמינים שהפרצה שמצאנו היא פרצה מנצחת".
במהלך הריאיון חשף עילם גם סיפור מרתק מימיו כלוחם מוסד בכיסוי עמוק. "הלכתי עם טרוריסט מסוכן מאוד ברחוב באירופה, ופתאום צצה מולי מישהי שלמדה איתי בבית ספר", הוא מספר. "לא סתם למדה איתי - היא הייתה הפנטזיה שלי ואף פעם לא שמה עליי". כדי להציל את המבצע ואת חייהם, נאלץ עילם לדחוף את חברת הילדות ולקלל אותה. "דיברתי בשפה המקומית, כולל שימוש בקללות שאני אפילו לא אחזור עליהם פה", הוא משחזר. "היא הסתכלה בתדהמה מוחלטת ומאז אני לא הגעתי לכנסים של הכיתה".
עילם, שכיהן במוסד במשך 24 שנים, מספר כי בניגוד לדימוי הציבורי, הוא דווקא טיפוס ביישן. "אני אף פעם לא חיפשתי את אור הזרקורים", הוא אומר. "תמיד אהבתי להיות מאחורה וללכת בצל. אני אפילו קצת ביישן באופי שלי".
כיום, לאחר פרישתו מהמוסד, עילם עוסק בכתיבת תסריטים להוליווד המבוססים על סיפורי מודיעין. "בעצם חייתי בסרט, והמדינה שילמה לי את כרטיס הכניסה לעולם הקולנוע", הוא אומר. "ההבדל הקטן הוא שאם הסרט נכשל, אתה אולי גם חוטף כדור בראש".
התרעות פיקוד העורף