"הדמוגרפיה של השמות ברשימה עברה שינויים על ידי משרד הבריאות של עזה והאו"ם במהלך המלחמה", מציין ספנסר. "רבים מהטילים ששוגרו על-ידי הלוחמים בעזה נפלו בתוך הרצועה עצמה והרגו תושבים", מוסיף ספנסר. "קיימים סרטונים רבים המתעדים את חמאס הורג תושבים בעזה מאז השבעה באוקטובר".
ספנסר מדגיש כי לא ניתן להסיק מסקנות משפטיות רק ממספר ההרוגים. "השאלה המשפטית היא האם ישראל פעלה בהתאם לעקרונות הצורך הצבאי, ההבחנה והמידתיות. זה דורש מידע על מה היו המטרות של ישראל, הערך הצבאי הקונקרטי של המטרה, אמצעי הזהירות שננקטו להגבלת נזק נלווה, וההקשר של הפעולות".
ספנסר מתייחס גם לטענות בנוגע לשימוש בחימוש לא מונחה: "ההבדל בין חימוש לא מונחה ('פצצה טיפשה') לחימוש מונחה מדויק הוא הדיוק במטרים. חימוש לא מונחה עדיין יכול להיות מדויק ולפגוע במטרה הצבאית. אין דרישה במלחמה להשתמש רק בחימוש מונחה מדויק".
"כאשר אויב הצליח לנצל את היתרונות ההגנתיים של שטח עירוני, ההיסטוריה מראה שהתוצאה של כוח תוקף המנסה להביס אותו בשטח זה היא רמות הרס מסיביות", מסביר ספנסר.
"זה נכון לגבי סטלינגרד, אורטונה, מנילה, סיאול, הואה, פלוג'ה, רקה, חלב, מראווי, מוסול ורבים אחרים - רמת ההרס בקרב עירוני הייתה גבוהה מאוד. חמאס מפעיל לא רק אסטרטגיה של מגן אנושי אלא גם אסטרטגיה של הקרבת אזרחים", מסכם ספנסר.
"מנהיגי חמאס אמרו מספר פעמים מאז השבעה באוקטובר, ופעולותיהם היומיומיות מאמתות את הצהרותיהם, שהם זקוקים למות האזרחים בעזה כדי להשיג את מטרתם הפוליטית לניצחון במלחמה ובסופו של דבר להשמיד את ישראל".
התרעות פיקוד העורף