"רוב הלבנונים, בערך 70% מהלבנונים, מאוד מרוצים מזה שסוריה תחסום את העברת הנשק מאיראן דרך עיראק ללבנון", קובע ברעם. "מי שלא מרוצה זה כמובן החיזבאללה והתומכים שלו, לדעתי אולי 30% מעם הלבנוני, אולי רק 20% מהעם הלבנוני".
לא רק בזירה החיצונית ניכרת החולשה. ברעם מתאר כיצד "רוב הלבנונים בכלל רוצים שחיזבאללה יתפרק מהנשק שלו. ישארו עם קצת קלצ'ניקוב שזו פחות בעיה, אבל מרגמות, רקטות, נ"מ, רוב הנשק הכבד - רוב הלבנונים רוצים שימסר לממשלה".
באשר למתיחות בגבול, ברעם מציין כי "המתיחות היא בין חיזבאללה למשטר החדש בדמשק. זאת המתיחות". לגבי נוכחות ישראל בשטח הלבנוני, הוא מעריך כי "ישראל, אם לא תתגלה הפרה ברורה ומשמעותית של ההסכם, תסוג בזמן כמו שסוכם".
"חיזבאללה כרגע נמצאים במצוקה. זה מצב ברור", קובע ברעם. המצוקה נובעת מכך ש"בעיקר הנשק והתחמושת הגיעו בציר היבשתי הזה שעברו מאיראן דרך עיראק... כרגע, עד כמה שאני יודע זה חסום. זה שחיזבאללה רוצים לפתוח את זה זה ברור, זה שהאיראנים רוצים לפתוח את זה, זה ברור, אבל האם הם יכולים? לדעתי לא".
המצב החדש מציב את חיזבאללה בעמדה מורכבת במיוחד. "הם לא יכולים ומבחינתם זה מאוד לא מעשי להיכנס לעימות עם דמשק עכשיו", מסביר ברעם. "הם צריכים לשמור על ההסכם איתנו, אין להם ברירה כרגע", הוא מסכם.
כך, מוצא עצמו ארגון הטרור חיזבאללה בנקודת זמן קריטית, כאשר השינויים האזוריים והלחץ הפנימי בלבנון מאתגרים את מעמדו באופן חסר תקדים. היכולת שלו לתמרן בין האילוצים השונים תקבע במידה רבה את עתידו ואת השפעתו על המערכת האזורית כולה.
התרעות פיקוד העורף