מאז פרוץ המלחמה מתבצעים מיזמי הנצחה רבים ושונים ללוחמים ולאזרחים שנהרגו או נרצחו. דרך מיוחדת להנצחה היא הקמה של מכינה קדם־צבאית לזכרם של נופלים, שמלבד הנצחתם, מטרתן היא לחנך את הדור הצעיר בהשראת דמויותיהם ופועלם. בני משפחותיהם של הנופלים המונצחים הם שותפים מלאים בתהליך ההקמה של המכינות.
הפסיפס של עם ישראל
סרן עדן פרוביזור ז"ל מאלפי מנשה, לוחם בחיל השריון, נפל בקרב בג'באליה ב־18 בנובמבר 2023 כשהוא בן 21. הטנק המוביל של גדוד 52 שריון, שבו נסע פרוביזור, נפגע מטיל נ"ט, והוא נהרג לאחר שלחם בגבורה, חילץ חברים וחיסל מחבלים. בנובמבר האחרון, במלאת שנה לנפילתו, נחנכה בקיבוץ ניר עם מכינה קדם־צבאית על שמו.
“הצטרפנו לקבוצת המכינות של עין פרת", מספר אביו של עדן, גיא . “אני עושה המון פעולות הנצחה לזכרו של עדן, אבל מכינה היא משהו שיישאר כאן לעשרות שנים. אני מאמין מאוד בפרויקט המכינות וחושב שזה אחד הפרויקטים החשובים והמוצלחים שיש במדינת ישראל. יש היום ביקוש רב למכינות. לשנה הזו ולשנה הבאה יש לנו 40 מקומות לחניכים, והגיעו אלינו 462 מתמיינים שנצטרך מתוכם לבחור".
"במכינה אתה מגדל את דור העתיד של מדינת ישראל. המכינה שלנו מסמלת לטעמי איך מדינת ישראל צריכה להיראות כי זו מכינה מעורבת, של בנים ובנות, דתיים וחילונים, במספר שווה. זה בעצם הפסיפס הטבעי של עם ישראל ושל איך שאנחנו צריכים לחיות בינינו. בחרתי בניר עם בחבל הבשור כי עדן היה הקצין הראשון שנפל בג'באליה במלחמה הזו, לאחר שהוא הוביל את הפריצה לשם. אני רואה במכינה את גולת הכותרת של פעילות ההנצחה".
"הוא היה האדם הכי משימתי שהכרתי. אני לא מכיר משימה אחת שעדן לקח על עצמו ולא מילא אותה, כולל המשימה להיות הטנק המוביל של הגדוד, תפקיד שאותו הוא עשה במשך 23 ימים, דבר לא נורמטיבי בגדודי שריון. אבל עדן לא הסכים להתחלף. יומיים לפני מותו עדן שלח לי צוואה. הוא הבין כנראה ששעון החול הולך להיגמר, ועדיין הוא לא הסכים להתחלף בתפקיד".
אל"ם אסף חממי ז"ל מקריית אונו, מפקד החטיבה הדרומית באוגדת עזה, נהרג ב־7 באוקטובר במהלך קרב עם מחבלים ליד קיבוץ נירים, בגיל 41. גופתו נחטפה לרצועת עזה ועדיין מוחזקת שם. כחלק מהפעילות להנצחתו, משפחתו הקימה מכינה קדם־צבאית על שמו בבית ינאי. “אסף תמיד אמר לנו: ‘אבא, אמא, אין לכם מה לצפות – אני לא אהיה רמטכ"ל. אני רוצה להיות מורה במדינת ישראל", מספר אילן חממי, אביו של אסף.
“אסף היה ילד שמוריד ציפיות מאיתנו, אבל הוא היה מאוד מוכשר, מבריק בלימודים, אדם בעל ביטחון עצמי ואומץ. הוא השאיר לנו עשרה דיברות: צניעות ודרך ארץ, להיות ממוקד מטרה, להיות יציב ואיתן, להאמין בדרך שלך, להיות חזק, נתינה, להימנע משיפוטיות וביקורתיות, לדעת למחול ולסלוח, הקשבה, לדבר פחות ולעשות יותר, ואהבת חינם. זה מה שהוא השאיר לעם ישראל על מנת שכולנו נהיה חברה טובה יותר".
“פתחנו בראש העין קריית חינוך על שמו וגם פתחנו את המכינה הקדם־צבאית. אסף אהב נורא את תחום החינוך וראה בו יעד מרכזי של מדינת ישראל. היה ברור לנו שנמשיך את המורשת של אסף דרך בית ספר יסודי, חטיבת ביניים, תיכון ומכינה קדם־צבאית. נושא המכינה עלה לנו לראש כי כשאסף היה בקורס מ"פים, הוא התנדב עם עוד שני קצינים לקיים הכנה לצה"ל לנערים ברעננה. ברגע שהבנו שהוא עשה זאת בהתנדבות, היה ברור לקלרה אשתי ולי שאנחנו נקים מכינה קדם־צבאית על שם אסף".
מכינת הדסה נעורים בבית ינאי, על שם אסף חממי, היא שלוחה של מכינת אדרת. “יש לנו 37 חניכים במכינה, וזו הצלחה מסחררת", אילן מתגאה. “הדור הזה הוא הדור הבא שינהיג את המדינה. אני פוגש אותם ורואה שהם יותר טובים בהרבה מאלו שמנהלים אותנו היום. אנחנו רוצים שהם יגדלו לאור עשרת הדיברות של אסף. אנחנו מספרים לחניכים על אסף ועל סיפורו האישי. היה ברור לנו שהמכינה הזו תשלב חילונים ודתיים, בנות ובנים, חניכים מהצפון ומהדרום, מאיו"ש ומרמת אביב, והדבר הזה תפס. במחזור הנוכחי היו לנו מעל אלפיים מועמדים שרצו להצטרף. אני לא מנציח את אסף במכינה, אלא אני מנכיח אותו. הבן שלי הנציח את עצמו, השיג את ההישגים שלו, והנכחת דרכו של אסף היא באמצעות החינוך. החינוך הוא הדבר הכי חשוב במדינת ישראל".
מכינות קדם־צבאיות נוספות עתידות לקום במהלך השנה לזכרם של לוחמים שנפלו. אחת מהן היא המכינה על שם סמל ערן אלוני ז"ל מאופקים, לוחם בגדוד 51 של גולני, שנפל בקרב בשג'עייה בדצמבר 2023 בגיל 19. המכינה על שמו היא שלוחה של מכינת רעות שבה הוא התחנך. מכינה נוספת תקום במושב תקומה בעוטף עזה על שם רס"ל (במיל') עומר סמדג'ה ז"ל מגנות הדר, לוחם בגדוד 9203 בחטיבת אלכסנדרוני שנפל ב־20 ביוני 2024 בקרב במרכז רצועת עזה, והוא בן 25. עומר הוא בנו של המדליסט האולימפי ומאמן נבחרת הגברים של ישראל בג'ודו, אורן סמדג'ה.
“חשוב לציין שהמכינה על שם עומר תהיה המכינה הראשונה שתוקם מטעם תנועת ‘הביטחוניסטים'", אומרת ליאת סמדג'ה, אמו של עומר. “בגלל שעומר התחנך בחינוך מיוחד, הדרך להיות לוחם ולעשות תפקיד משמעותי בצבא לא הייתה סלולה לו. כשהוא התחיל בגיל 15 להתנדב במד"א, זו הייתה פעם ראשונה בחייו שבה הוא הרגיש תחושת משמעות ומסוגלות כי הוא התמודד עם הפרעות קשב ולקויות למידה".
"בגיל 16 הוא הצטרף לתנועת הנוער ‘אחריי לצבא' ושם הכינו אותו פיזית ומנטלית לשירות הצבאי. אז הוא הבין שהוא רוצה להיות לוחם, והתחיל לדבר על זה שאם הוא לא יהיה לוחם בצבא, הוא לא יתגייס. עומר הצטרף למכינה קדם־צבאית של ‘אחד משלנו' ובסיום המכינה הגיע לצבא. המכינה אכן הכינה אותו לזה בשנה כל כך משמעותית. כשפרצה המלחמה, עומר עזב את הכל והלך להילחם, למען המדינה ולמען חבריו שנרצחו בנובה. גם בסוף השבוע האחרון לפני שהוא נהרג, הוא לא הפסיק לדבר על המוטיבציה שלו להילחם למען המדינה".
התרעות פיקוד העורף