למוסקבה, בעלת ברית של אסד ודמשק מזה שנים רבות, יש נמל צבאי ובסיס אווירי בחוף הסורי, מה שמקל על פעולותיה במזרח התיכון. אל ג'וליאני אומנם ביקש להרגיע את רוסיה, והגדיר אותה כמדינה חשובה, ואמר: "אנחנו לא רוצים שרוסיה תעזוב את סוריה כמו שכמה אנשים רוצים".
במאי 2024, פדרציית החקירות השוויצרית "כל העיניים על וגנר" חשפה את נוכחותן של פעילות רוסית בכ-10 מקומות בלוב, כולל נמל טוברוק, אליו הגיע ציוד צבאי בפברואר ובאפריל בעבר. מספר הכוחות הרוסיים בפברואר 2024 היה כ-800, אך הוא עלה ל-1,800 במאי של אותה שנה.
ב-18 בדצמבר, ה"וול סטריט ג'ורנל" דיווח כי מכ"מים ומערכות הגנה אוויריות תוצרת רוסיה, כולל ה-S-300 וה-S-400, הועברו מסוריה ללוב, תוך ציטוט של פקידים לוביים ואמריקאים. בהקשר זה מאשר הרצ'אוי כי מאז נפילת אסד בשמונה בדצמבר, "כמות גדולה של משאבים צבאיים רוסיים הועברו ללוב מבלארוס ומרוסיה", ומציין במקביל על שליחת לוחמים. מצדו, המודיעין האוקראיני דיווח בשלושה בינואר כי מוסקבה מתכננת "להשתמש בספינות המשא ספרטה וספרטה 2 להובלת ציוד צבאי ונשק".