"מעריב" שוחח עם ד"ר יעקוב חלבי, חוקר מיעוטים בזירה הבינלאומית והמיעוט הדרוזי במזרח התיכון מהמכללה האקדמית גליל מערבי, שהציג פרספקטיבה שונה על האירוע והשלכותיו. לדבריו של ד"ר חלבי, האירוע בג'ראמנה, למרות היותו מתוח, אינו חלק ממאבק רחב יותר נגד הדרוזים, אלא מקרה מקומי עם רקע ספציפי.
"חשוב להבין שזה אירוע נקודתי, אך הוא בעיקר מלמד על מה שמתרחש כיום בסוריה. בעיירה ג'ראמנה, שרובה מאוכלס בדרוזים ונוצרים אך כוללת גם פליטים שהגיעו במהלך מלחמת האזרחים, קיימת מיליציה דרוזית שהקימה מחסומים בכניסה לעיירה ופועלת מאז תקופת המלחמה. המשטר הסורי מעוניין לפרק את המיליציות הללו מנשקן כדי לבסס את שליטתו המלאה, אך הוא מעדיף לעשות זאת באמצעות הידברות ולא בכוח," הסביר.
לדבריו, העימות הנוכחי החל כאשר חמושים במחסום דרוזי הרגו אדם שניסה להיכנס לעיירה, שהתברר לאחר מכן כמשתייך לכוחות הביטחון של המשטר. "מכאן החלה ההסלמה, אך מדובר באירוע ספציפי – לא במתקפה כוללת של כוחות אסלאמיים נגד הדרוזים, כפי שהודעת נתניהו וכ"ץ ניסתה להציג," טען.
מעבר להיבט הצבאי והדיפלומטי, ד"ר חלבי מתייחס למניעים הפוליטיים מאחורי ההצהרה הישראלית החריגה: "אותי מעניין למה שר הביטחון כ"ץ וראש הממשלה נתניהו מנסים לנפח את האירוע הזה? הדרוזים, כמיעוט, תמיד שאפו לשמור על פרופיל נמוך, להשתלב ולא להציג את עצמם כעדה נפרדת. עכשיו, כל הצהרה של נתניהו וכ"ץ הופכת לכותרת ראשית בתקשורת הערבית, מה שמנוגד למוטו ההיסטורי של הדרוזים. בפועל, ישראל עושה עוול לדרוזים בכך שהיא מציבה אותם בעין הסערה – דבר שהם לא ביקשו".
בהתייחסו למניעים האפשריים מאחורי הצהרות הדרג המדיני בישראל, מציע ד"ר חלבי כמה הסברים: "יש כאן כמה אפשרויות. הראשונה – ישראל רוצה לשמר את חולשת המשטר החדש בסוריה. מדינה סורית חזקה עם שלטון מרכזי יציב אינה בהכרח אינטרס ישראלי. שנית, ישראל מעוניינת לשדר מסר שהיא מגנה על מיעוטים, מתוך ניסיון לעצב נרטיב שלפיו המעורבות הישראלית בסוריה אינה בהכרח למטרות התפשטות טריטוריאלית, אלא להגנה הומניטרית.
מה באמת עומד מאחורי הצהרות נתניהו וכ"ץ - נגלה רק בעתיד," סיכם.
התרעות פיקוד העורף