לטענת התושבים, מהתחקיר עולה כי מרבית המחבלים שפשטו על היישוב היו תושבי עזה שחצו את הגדר בעקבות תמונות טנק המרכבה הפגוע והקריאה ברשתות החברתיות בעזה: ״כבשנו את ישראל אפשר להגיע ולבזוז את היישובים״. את התחקיר הוביל האלוף ערן ניב, והוא הוצג בנוכחות הרמטכ"ל היוצא הרצי הלוי וקצינים בכירים נוספים.
יזהר ליפשיץ, בנו של עודד ליפשיץ ז"ל שנרצח בשבי, התייחס להצגת הממצאים: “הצבא בא, והוא הרכין ראש ונתן תחקיר שאני לא יודע אם הוא מלא, אבל הוא בהחלט תחקיר יסודי. ניר עוז הוא המקום שנפגע הכי הרבה מאי הגעתו של הצבא. היה מרתק לשמוע אותם, אבל קשה לנו לקבוע אם התחקיר מלא או לא".
האלוף ניב אמר במהלך הצגת התחקיר כי למרות שכיתת הכוננות הייתה חסרה בכוח אדם, היא "נלחמה בגבורה והחזיקה מעמד בקרב בלימה במשך כשעתיים עד שחבריה נפגעים ונופלים בקרב״.
הרמטכ"ל היוצא הלוי אמר בהקשר זה כי כיתת הכוננות נועדה לאפשר מענה ראשוני לאירועים קטנים עד להגעת הצבא. הוא הוסיף: "אנחנו לא הגענו".
"אמרו לנו שהמחבלים החריבו את הקיבוץ ועושו בו כרצונם", סיפר אחד מהתושבים אתמול. "הם הגיעו מצוידים במפות ובאו לבצע פוגרום. הלוחמים לא ניהלו קרבות כי הם הגיעו לכאן חצי שעה אחרי שאחרון המחבלים עזב את הקיבוץ. הופקרנו". על פי התחקיר, "המחבלים הגיעו לכל הבתים בקיבוץ למעט ששה".
עוד טוענים תושבי הקיבוץ שנכחו בהצגת התחקיר, כי גדוד 51 של גולני ״נלחם בכל המרחב וספג אבדות רבות אבל לא הצליח לייצר תמונת מצב ולכן לא הגיע להגנת ניר עוז וגם לא השפיע על החלטות הרמה הממונה בתגבור״. בשל מיקום הקיבוץ, הכוחות "נתקעו בלחימה" במקומות אחרי ולא היה כח שהוכוון מהפיקוד להגיע ישירות לקיבוץ תוך התעלמות מזירות הקרב האחרות בדרך.
קיבוץ ניר עוז שוכן בחלק הדרומי של רצועת עזה, באזור שנחשב למבודד ביחס לישובים אחרים, הוא מרוחק כשני ק״מ מהגבול, ב-6 באוקטובר התגוררו בקיבוץ 420 תושבים במטה בת אב. בבוקר ה-7 באוקטובר היו בקיבוץ 387 אזרחים, מבקרים ועובדים זרים.
התרעות פיקוד העורף