כמה וכמה פעמים בשנה וחצי האחרונות נפגש האלוף במיל' יפתח רון־טל עם ראש הממשלה. אלו היו פגישות קצרות בשיאה של המלחמה, ובמסגרתן הביע רון־טל בפני נתניהו את עמדתו הביטחונית. גם אם נתניהו הקשיב לבן שיחו רוב קשב, ספק אם הסכים עם רעיונותיו של מי שהיה מפקד זרוע היבשה, שכן במבחן התוצאה בעזה, רון־טל מאוד לא מרוצה מהתנהלות העניינים הביטחונית. "אנחנו בעיצומה של מערכה קשה ומתמשכת על עצם קיומו של עם ישראל בארצו", הוא אומר בנחרצות. "ומה שהביא אותנו למצב הנוכחי הוא לא 7 באוקטובר, אלא התנהלות הצבא והמדינה שנים לאחור".
"אבל מדינת ישראל באותה תקופה הפנתה עורף לברית עם לוחמי צד"ל והפקירה אותם. עד היום יש דרוזים ונוצרים שחיים בישראל ומופרדים ממשפחותיהם בלבנון. כשהייתי יו"ר חברת החשמל, העסקנו צד"לניקים רבים והענקנו להם ביטחון תעסוקתי, אבל רבים אחרים הופקרו. פינוי דרום לבנון אפשר לחיזבאללה לבנות את עצמו, לחזק את מקורותיו ולהקים תשתיות כדי לפגוע במדינת ישראל. הדבר הזה התפוצץ לנו במלחמת לבנון השנייה".
"יצאנו מרצועת עזה כמו תינוק שעוצם עיניים וחושב שלא רואים אותו, ואפשרנו לחמאס שפעל שם כארגון אבל לא שלט על הרצועה, להקים בה מדינת טרור בראשותו ולאורך 20 שנה לבנות בה את כוחו כמעט באין מפריע. לצד זה קרו עוד מספר תהליכים שעוסקים בתפיסה הביטחונית של ישראל. מתפיסה של הכרעה וצבא שנבנה להכריע בכמה זירות, בנינו צבא שעסק בניהול סכסוכים ובהרתעה, צבא שעושה הכל חוץ מלפגוע ביכולות שהתפתחו מול העיניים שלנו".
"למעשה, במדינת ישראל יש לדרג הצבאי המון כוח מול הממשלה. ולכן האחריות המיניסטריאלית היא אכן של הממשלה אבל אני לא זוכר דוגמה בהיסטוריה הישראלית שהדרג המדיני פעל בהחלטות משמעותיות בניגוד לעמדת הצבא. רק עכשיו, שנה וחצי למלחמת חרבות ברזל, אנחנו מתחילים לזהות שהדרג המדיני מקבל על עצמו יותר ויותר את ההובלה של האסטרטגיה הביטחונית ולמעשה דורש מצה"ל לממש באופן מלא את מטרות המלחמה".
ולמרות הכל, אפילו רון־טל, אוהד נאמן למדיניות הממשלה ואחד ממבקריה החריפים של המערכת הצבאית מאז תחילת המלחמה, לא טוען שהדרג המדיני מגדיר מטרות אסטרטגיות שהצבא מחויב לבצע. להפך: לתפיסתו, ההחלטות הביטחוניות אמורות להתקיים בתיאום מלא ובשיתוף פעולה בין המטה הכללי לדרג המדיני. "כאשר בעקבות החלטות הדרג המדיני הצבא אומר, 'אנחנו לא יכולים לבצע את המטרות', זו עצימת עיניים, כי המטרות מוגדרות בשיתוף פעולה ומתוך שיח, והן לא היו מוגדרות ככאלה אם הצבא לא היה מבהיר שיש ביכולתו לעמוד בהן".
"האחריות המיניסטריאלית להתעצמות ארגוני הטרור ברמת הקונספציה והאסטרטגיה של הפעלת הכוח היא של ממשלת ישראל, אבל כל קונספט שגוי לא מצדיק בשום אופן את המחדל הצבאי. לא יכול להיות שארגון טרור בינוני בגודל, בשטח קטן יחסית, מצליח לעולל לנו דבר כזה. ולא יכול להיות שהמערכת הצבאית קרסה קריסה מוחלטת והפקירה הפקרה בלתי נתפסת את אזרחי מדינת ישראל שחגגו את חג שמחת תורה בבתיהם.
"ולכן השאלה בעיניי היא לא עצם לקיחת האחריות אלא משמעותה. חייבת להיות הבחנה בין דרג ממונה לדרג נבחר. הדרג הממונה שאחראי ישירות על המחדל הזה, נכון שיביא לידי ביטוי את אחריותו בעצם התפטרותו. כך עשה הרמטכ"ל, כך עשו ראש אמ"ן ואלוף פיקוד דרום וכך בעיניי צריך לעשות גם ראש השב"כ. כל חברי המטה הכללי שישבו סביב שולחן וקיבלו החלטות שנוגעות ל־7 באוקטובר - צריכים להתפטר".
רון־טל, לשעבר מפקד זרוע היבשה, מבין דבר וחצי דבר באסטרטגיות צבאיות. הוא היה מפקד המרכז הלאומי לאימונים ביבשה, והוביל במסגרת תפקידו זה את המעבר התפיסתי מבסיס אימון ליחידות שדה למרכז לאומי לאימונים ביבשה. השינוי בוצע כדי להתאים את כוחות היבשה בסדיר ובמילואים ללחימה בשדה הקרב המשולב.
בשנת 2000 מונה לראש מטה מפקדת זרוע היבשה, ושנה לאחר מכן הועלה לדרגת אלוף ומונה למפקד זרוע היבשה. במסגרת תפקידו זה יזם את פרויקט צבא היבשה הדיגיטלי. כיוון שהתגורר עם משפחתו בעפרה, נחשב לאלוף המתנחל הראשון בצה"ל. ב־2006 פרש מצה"ל, ומאז הוא מרבה לנתח את מהלכי המבצעים והמלחמות בישראל ולא מהסס לבקר את חלקם בחריפות. כך גם באשר לתוכנית המבצעית של חרבות ברזל, שלדבריו לא אפשרה לעמוד במטרות המלחמה.
"הרעיון המבצעי לתמרן ולכבוש את הרצועה מצפון לדרום, בשטח כל כך קטן, מבלי להניע במקביל לפחות כוח משני אחד שתופס את דרום הרצועה במרחב של פילדלפי ורפיח, ביום הכניסה לעזה, בעצם אפשר לחמאס לסגת לאורך כל תקופת התמרון מבלי שחסמו את היכולת שלו לנוע דרומה", הוא מחדד. "למעשה, עד היום שבו הצבא נכנס לפילדלפי, הרצועה לא הייתה מנותקת מעטיני החמצן שלה ועשתה שימוש באין מפריע בעשרות מנהרות, חלקן כאלה שניתן להעביר בתוכן רכבים עמוסים ציוד ונשק".
"רוח הקרב ומסירות הנפש הם פרק נוסף של גבורת דור הלוחמים של עם ישראל שעולה על קודמיו. עם זאת, אסטרטגיית הלחימה שנקבעה והובלה על ידו עם המטה הכללי של אוקטובר 2023, נכשלה. אין שום הסבר לעובדה שלאחר שנה וחצי של לחימה רצועת עזה לא נכבשה וחמאס לא הוכרע. בכך, בין השאר, תדון ועדת החקירה הממלכתית, לכשתוקם. טוב עשה הלוי שמימש את אחריותו לחרפת 7 באוקטובר והתפטר, גם אם מאוחר משהיה צריך".
"זה דבר בלתי נתפס: אנחנו נלחמים מצד אחד באויב אכזר, ומצד שני נותנים לו את מיטב התנאים להמשיך ולחיות ולהילחם בנו. המנוף הזה מופעל בתקופה האחרונה בעידן שר הביטחון והרמטכ"ל החדשים בצורה הרבה יותר נכונה. הוא הופסק כמעט לחלוטין. ואני מאוד מקווה שהוא לא ייפתח מחדש עד שיחזירו את החטופים. המנוף השלישי הוא תפיסת שטחים - חמאס צריך לשלם באיבוד אדמות של עזה לטובת מדינת ישראל שלא יוחזרו. והרביעי הוא שיקום עזה כמנוף שקובע שלא יתקיים תהליך שיקום עזה כל עוד חמאס מחזיק בנשק ושולט ברצועה".
ביום שבו שוחחנו, התפרסמו תצהירי ראש השב"כ רונן בר והכו בהלם מדינה שלמה. הציבור נחלק לשניים: מי שראה בגילוים עדות מטרידה לניסיונו של ראש הממשלה נתניהו להפוך את ראש השב"כ לחותמת גומי אישית בשירות בני משפחתו, ומי שראה במסמכים ניסיון של בר להתחמק מלפנות את כיסאו. רון־טל שייך לחצי השני.
"לראש השב"כ כמפקד השב"כ אחריות ישירה ודרמטית על מחדל 7 באוקטובר", הוא מצהיר. "גם על עצם פעולות הארגון וגם על ההתנהלות שלו עצמו בליל 6 באוקטובר ובשנים שקדמו ל־7 באוקטובר. לא ייתכן שבכל יום ויום נכנסו לישראל מעזה עשרות אלפי עובדים ולא ניתן היה לגייס עשרות סוכנים בכדי שאחד מהם לפחות ירים טלפון ברגע הקובע ויגלה את מה שהתחולל ב־7 באוקטובר. זהו מחדל שגובל ברשלנות".
רון־טל נשוי ואב לשבעה. בשנים האחרונות כיהן כיו"ר חברת נמלי ישראל, יו"ר חברת החשמל וכיו"ר מגדל חברה לביטוח. עם סיום כהונתו של מפכ"ל המשטרה יוחנן דנינו, שקל ראש הממשלה נתניהו למנותו למפכ"ל המשטרה.
ביוני 2024 הודיע נתניהו על מינויו של רון־טל ליו"ר מנהלת תקומה העוסקת בשיקום תושבי העוטף שנפגעו במלחמה. חמישה חודשים לאחר מכן הודיע רון־טל לנתניהו שהוא מוותר על המינוי. "הסכמתי להתנדב מתוך תחושה של שליחות גדולה כדי לסייע בריפוי הפצע הנורא של טבח 7 באוקטובר", הוא אומר היום.
"אבל אז התברר שהסכם ניגוד העניינים שנעשה על ידי המערכת המשפטית לא היה מאפשר לי להביא לידי מימוש את תוכניותיי הכלכליות והיה פוגע גם בזכויות הכלכליות של בני משפחתי. חשוב לי להגיד שהייתי מוכן אז ואני מוכן גם היום לעשות את התפקיד בלי תמורה של שקל אחד. אבל זה היה בתנאי שיחולו מגבלות מאוד חמורות על היכולת של בני משפחתי לפעול את פעולותיהם העסקיות. אני חושב שהמערכת המשפטית עשתה טעות שלא ייצרה גמישות גדולה יותר לכל מי שמוכן להתנדב לתפקידים לאומיים. במקום שתעודד אנשים טובים להגיע לתפקידים החיוניים האלה, היא מרחיקה אותם".
התרעות פיקוד העורף