לעמדתה, בהתאם לחוק יסוד: מבקר המדינה ולמשפט החוקתי בישראל, הסמכות לבדוק אירועים מהותיים כאלה, שכלשון בית המשפט העליון מהווים "האסון הגדול ביותר בתולדות כ-150 שנות ההתיישבות היהודית הציונית בארץ ישראל" - שמורה לוועדת חקירה ממלכתית בלבד.
"להבדיל מוועדת החקירה הממלכתית, מוסד מבקר המדינה אינו יכול לשמש מנגנון בדיקה מתאים לאירועים לאומיים בממדים מושא ענייננו. למעשה, חקר מכלול הנושאים הקשורים לאירועי השבעה באוקטובר ולפרוץ המלחמה, בפרט בהתייחס לנושאי הליבה לעיל, חורג באופן ברור מגדרי סמכותו של מבקר המדינה ומתפקידו המשטרי", טוענת הסנגורית הצבאית הראשית - תוך שהבהירה כי היא שוקלת לעצור לבג"ץ נגד מבקר המדינה אם לא יעצור את הביקורת על אירועי השבעה באוקטובר.
משרד מבקר המדינה הגיב לטענות: "אנחנו רואים בחומרה רבה את הודעת הסנגוריה הצבאית על "העדר סמכות" למבקר המדינה לקיים ביקורת על אחד הכשלים החמורים בתולדות מדינת ישראל. מדובר בניסיון להתכחש להוראה מפורשת של חוק יסוד מבקר המדינה, הקובע שלמבקר המדינה יש סמכות לבקר כל עניין שיראה בו צורך (סעיף 2)".
"בנוסף, נזכיר כי רק לפני ימים ספורים בג"ץ נתן תוקף של פסק דין להסכמות בין צה"ל והשב"כ למבקר המדינה בנוגע לביקורות בנושאי הליבה ומחק את העתירות שהוגשו בעניין. זאת לאחר שבמהלך הדיונים הבהירו שופטי בג"ץ שאין כל בסיס לטענת הסמכות. עתירות אלו נדונו במשך חודשים ארוכים וכבר עיכבו את הליך הביקורת במשך זמן רב", הבהירו.
"הביקורת על אירועי 7.10 מתבצעת על כלל הדרגים - המדיני, הצבאי והאזרחי, וכפי שאמר המבקר לא אחת: ככל שתקום ועדת חקירה ממלכתית הוא יתאם איתה גבולות גזרה. המבקר מתניהו אנגלמן נחוש לספק לאזרחי ישראל תשובות לשאלות הקשות באמצעות ביקורת המדינה שהינה גוף עצמאי ובלתי תלוי. שום ניסיון להתחמק מביקורת נוקבת לא יצלח", הדגישו לסיום.
התרעות פיקוד העורף