לדבריו, “צה״ל מתכונן למהלך צבאי נוסף ונרחב ברצועה, בשונה משיטת הפשיטות שמיצתה את עצמה והשיגה את היעדים שלה. בסך הכול שחררנו את רוב החטופים דרך פשיטות רבות שיצרו לחץ על החמאס והביאו אותם לשולחן המשא ומתן. אנחנו רואים שכרגע זה מיצה את עצמו ולכן צריך לשנות את צורת הקרב".
בוסקילה הסביר: “אנחנו עוברים לצורת קרב התקפית והחזקה בשטח והשגת שליטה מבצעית. וזו צורת קרב הרבה יותר ‘אלימה’ כלפי החמאס ובאופן שיאפשר לנו לשהות ולהעמיק את ההישגים שלנו כנגד החמאס – פגיעה בבכירים והשמדת תשתיות. מפלת מחץ הרבה יותר כבדה ויותר משמעותית על החמאס".
בוסקילה התייחס גם להשלכות הבינלאומיות של מהלך כזה: “אני חושב שהדבר יעורר התנגדות בינלאומית. ההתנגדות הבינלאומית היא כבר מתחילת המלחמה, אבל כל עוד אנחנו נמשיך ונספק את הסיוע ההומניטרי לאזרחים – אז למעשה הפעולות שלנו עדיין יהיו פעולות לגיטימיות גם בעיני ההתנגדות הבינלאומית. ההתנגדות הבינלאומית תהיה משמעותית וחריפה אם אנחנו נרעיב את האוכלוסייה או נגרום לתחלואה".
לצד המאמץ הצבאי, בוסקילה סבור שצריך לשמר את הסיוע האזרחי – אך אחרת: “אני חושב שחשוב לשמר את הסיוע ההומניטרי, אבל בשונה ממה שעשינו בפעם הקודמת – לייצר מרחבים שבהם יחלקו את המזון, בין אם זה על ידי צה”ל ובין אם זה על ידי גורם שלישי. מה שחשוב הוא שזה לא יגיע ישירות לידי החמאס. אני חושב שנכון לעשות את זה על ידי גורם שלישי, כי לחלק מזון לשני מיליון אזרחים זה אירוע שדורש הרבה מאוד סד”כ, הרבה מאוד קשב, יכולות פיקוד ושליטה מאוד מורכבות – ואנחנו רוצים להיות ממוקדים ביכולות פיקוד ושליטה שמתמקדות בהכרעת החמאס”.
בוסקילה מזהיר מהאתגר המשמעותי שמציבה סוגיית החטופים: “אני חושב שהאתגר יהיה ברגע שהחמאס יבקש להגיע שוב להפסקת אש על מנת לשחרר חלק מהחטופים – דבר שקשה מאוד לבוא ולומר לו לא ולהתנגד לו, כי אנחנו נרצה להציל עוד ועוד חטופים. ואז נאלץ שוב לשחרר את אנשי המילואים ושוב להגיע להפסקת אש".
התרעות פיקוד העורף