מומחים אישרו כי תקיפות צבאיות על מתקני העשרת אורניום איראניים מציבות סיכוני זיהום מוגבלים, והסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית הודיעה כי לא נרשמה עלייה ברמות הקרינה מחוץ לאתרים בעקבות התקיפות האמריקאיות.
ישראל כיוונה את אתר אראק, המכונה גם חונדב. הסוכנות דיווחה כי התקיפות הישראליות פגעו בכור המחקר למים כבדים חונדב, הנמצא בבנייה ועדיין לא פעיל, ופגעו במפעל ייצור המים הכבדים הסמוך.
הסוכנות אישרה כי הכור לא פעיל ולא הכיל חומר גרעיני, ולכן לא נמצאו עקבות רדיואקטיביים. ניתן להשתמש בכורי מים כבדים לייצור פלוטוניום, אשר, כמו אורניום מועשר, ניתן להשתמש בו לייצור פצצה גרעינית. אילו סיכונים מציבות התקיפות הללו? בשיחה עם "רויטרס" לפני התקיפות האמריקאיות, אמרו מומחים כי התקיפות מציבות סיכוני זיהום מוגבלים עד כה.
הוא ציין כי אתר אראק לא פעל, בעוד שמתקן נתנז נמצא מתחת לאדמה, ולא דווח על דליפות קרינה כלשהן. "הבעיה היא שליטה במה שקרה בתוך המתקן הזה, אבל מתקנים גרעיניים מתוכננים לכך... אורניום מסוכן רק אם הוא נשאף, נבלע או חודר לגוף ברמות העשרה נמוכות", אמר.
היא הוסיפה כי במתקני העשרה, אורניום הקספלואוריד מהווה דאגה. "כאשר אורניום הקספלואוריד מגיב עם אדי מים באוויר, הוא מייצר כימיקלים מזיקים".
היא הסבירה כי היקף התפשטות כל חומר תלוי בגורמים, כולל תנאי מזג האוויר. "בתנאי רוח חלשה, רוב החומר צפוי לשקוע ליד המתקן. עם זאת, בתנאי רוח חזקה, החומר ינוסע רחוק יותר וסביר להניח שיתפשט גם באופן נרחב יותר".
הוא הוסיף כי אורניום לפני כניסתו לכור גרעיני כמעט ואינו רדיואקטיבי. "אורניום הקספלואוריד הוא רעיל, אך הוא אינו עובר למרחקים ארוכים וכמעט ואינו רדיואקטיבי. עד כה, ההשלכות הרדיולוגיות של התקפות ישראל כמעט ולא היו קיימות", אמר.
בנט מאוניברסיטת לסטר אמר כי מתקפה ישראלית על תחנת הכוח בבושהר תהיה "מעשה פזיז" משום שהם עלולים לפרוץ את הכור, מה שישחרר חומר רדיואקטיבי לאטמוספירה. עבור מדינות המפרץ, ההשפעה של כל תקיפה על בושהר תחמיר עקב זיהום אפשרי של מי המפרץ, ותסכן מקור חיוני של מים מותפלים ראויים לשתייה.
מקור יודע דבר הודיע ל"אל ערבייה" כי מועצת שיתוף הפעולה של המפרץ (GCC) נמצאת בכוננות גבוהה כדי לפקח על כל זיהום סביבתי פוטנציאלי בעקבות ההתקפות. המקור אישר כי לא הופיעו עד כה סימנים לזיהום רדיואקטיבי, והוסיף כי למדינות GCC יש תוכניות מגירה במקרה של איום על ביטחון המים והתזונתי במפרץ.
באיחוד האמירויות הערביות, מים מותפלים מהווים יותר מ-80 אחוז ממי השתייה, בעוד שבחריין הפכה לתלויה לחלוטין במים מותפלים בשנת 2016, כאשר 100 אחוז ממי התהום הוקצו לתוכניות מגירה, על פי הרשויות. קטאר, לעומת זאת, תלויה לחלוטין במים מותפלים.
בערב הסעודית, מדינה גדולה בהרבה מבחינת שטח ועם עתודות גדולות יותר של מי תהום טבעיים, הרשות הכללית לסטטיסטיקה קובעת כי כ-50 אחוז מאספקת המים תגיע ממים מותפלים החל משנת 2023.
בעוד שחלק ממדינות המפרץ, כמו ערב הסעודית, עומאן ואיחוד האמירויות הערביות, נהנות מגישה ליותר מים אחד לצורך התפלת מי ים, מדינות כמו קטאר, בחריין וכווית מחוברות רק למפרץ.
"מתקני התפלה חופיים פגיעים במיוחד לסיכונים אזוריים כמו דליפות נפט וזיהום גרעיני פוטנציאלי", הוסיף.
התרעות פיקוד העורף