החוקר המצרי מספר כי בתקופה מסוימת אפשרה חמאס למיליציות סלפיות-ג'האדיות לחדור לסיני, אך לאחר מכן נאלצה לסלק אותן. מצב זה יצר מתח פנימי נוסף, כאשר חלק מהלוחמים בזרועות הצבאיות מקבלים משכורות מהארגון אך מביעים חוסר שביעות רצון עמוק מהנהגתו הפוליטית.
פרע'לי חושף כי בחמאס מנהלים כעת מגעים דיפלומטיים על מנת לקבל ערבויות ליציאה בטוחה של מנהיגיה ומשפחותיהם מהרצועה. הארגון מבקש לשמור על מעמד פוליטי מסוים במסגרת ניהול עצמי חלקי של הרצועה, גם אם לא ישלוט בפועל.
זו, לדבריו, נקודת המחלוקת המרכזית בשיחות מול ישראל - חמאס מתעקשת להותיר דריסת רגל פוליטית כלשהי, בעוד ישראל דורשת סילוק מוחלט.
המסמך מפרט את הלך הרוח בתוך הארגון לקראת התקיפה, את מערכות היחסים המורכבות בין חמאס הסוני לחיזבאללה ואיראן השיעים, ואת התכנית המלאה של חמאס שהאמינה כי המתקפה תביא לחיסולה של מדינת ישראל.
מעניין לציין כי על פי המסמכים, המחאה והקרע הפנימי בישראל כלל לא נמצאו בין הסיבות שהובילו להחלטה על המתקפה, בניגוד להערכות רבות שהועלו.
המסמך מפרט, לאורך עמודים רבים, את הסיבות שגרמו לדף, סינוואר ועיסא לצאת למתקפה נגד ישראל ב-7 באוקטובר. השלושה מפרטים את הסיבות אחת לאחת בפירוט רב. יש לציין שהמחאה, הקרע הפנימי וההפגנות בישראל כלל לא נמצאות בין הסיבות הללו.
התרעות פיקוד העורף