"עוד יום בלי אסף. הימים לא פשוטים בכלל, מאוד קשים, אבל אני חייב להגיד שהקושי הזה הוא עוזר לנו, כי כשאתה מסתכל על אסף, ושומע את אסף ואנחנו מכירים אותו 40 שנה, הוא פשוט משדר לנו - 'אבא, אימא, אני סמכתי עליכם, אני סומך עליכם. אתם תהיו חזקים ותמשיכו קדימה. תיקחו את המשפחה שלי קדימה'. זו הסיבה היחידה שקלרה ואני שורדים, יודעים מה אסף מצפה מאיתנו".
על 7 באוקטובר. "ב־7 באוקטובר, בשניות הראשונות אסף הבין מהר מאוד שזו מלחמה. הוא ישר הבין והוא לקח את הבן שלו, עלו על המסוק, שם אותו אצל הקצינים. הם לקחו אותו לחמ"ל. הוא יצא לשטח לאזור קיבוץ נירים, מרכז הגזרה. שם הוא הבין שני דברים. קודם כול הוא חייל של עם ישראל לפני שהוא מח"ט והוא צריך להילחם על ההגנה של האזרחים ולהציל כמה שיותר אזרחים והוא הבין שהוא צריך להמשיך לנהל את הגזרה".
"אסף, אם היה לו את השמץ הקטן שבקטנים שהולך לקרות משהו, הוא היה עוזב אותנו עם הצלחות ועם מה שאימא שלו הכינה לו והיה טס לאזור. ב־6:44 הוא הבין מהר מאוד שזו מלחמה".
לגבי עסקת חטופים. "אסף, מבחינתו, הוא היה רוצה שהחטופים והוא עצמו יחזרו במבצע. אסף אמר לנו תמיד, 'אבא, אימא, לא יהיה לכם קל אם אני אפול בשבי, אני אף פעם לא נופל חי, ודבר שני אני מבקש מכם, אל תעשו עליי עסקאות'. אנחנו מבינים שהחיים קצת יותר חזקים, אבל אני חושב שאנחנו מול ארגון טרור כזה, אתם שמים לב מה קורה בימים האחרונים, כולל קסאמים, כולל טרלול של המערכת המדינית. לא עושים עסקה, עושים עסקה אחת ובצורה מושלמת, את כל ה-50 צריך להביא במכה אחת".
"ארבל הקטן, שהוא בן שש, מתגעגע מאוד לאבא, איך הוא פותר את זה? דרך זה שהוא נצמד אליי. הוא רואה בי מעין שליח של אבא שלו פה, והוא נצמד ומרגיש את החום ואני מלטף לו את הראש".
התרעות פיקוד העורף