"לחמתי בעזה במשך שנה, תחילה כמפקד מחלקת טנקים ולאחר מכן כסגן מפקד הפלוגה שלי. הובלתי תמרונים קרקעיים בתוך רצועת עזה, כבשתי את מעוזי חמאס וסייעתי בהשמדת מנהרות הארגון, מחסני הנשק ועמדות הפיקוד. יום אחר יום, מונע על ידי חובה, התמודדתי עם המציאות הקשה של המלחמה: מוות והרס מטווח קרוב, משקלן של החלטות בלתי הפיכות, הדרישה המתמדת לפעול בבהירות תחת אש".
הוא המשיך: "עם חלוף הזמן, אמת קשה נוספת התגלתה: מדינתנו איבדה את דרכה. אם יצאנו למלחמה בשבעה באוקטובר כדי להציל את מה שהיה יקר לנו מכול, עד מהרה התברר לי שאנחנו נלחמים משום שמנהיגינו מעולם לא תכננו להפסיק. זו הייתה מלחמה שניהלו פופוליסטים לאומניים שסירבו לשלם את המחיר הפוליטי הדרוש כדי לקבל את ההחלטות לסיום המלחמה, ובמקום זאת דרשו מאיתנו, החיילים, החטופים והפלסטינים, לשלם אותו בדם.
"עזה הפכה לאזור ללא חוק, עם מעט פיקוח יעיל על הצבא וכמעט ללא אחריות אישית של החיילים. באנו לנהל מלחמה ללא ציר זמן, ללא מטרות ברות השגה, ללא אסטרטגיית יציאה - סטטוס קוו שמערער את רעיון המדינה המודרנית".
הוא המשיך: "כל מי שאכפת לו מעתידה של ישראל חייב להבין שמה שמונח על כף המאזניים הוא לא רק חיים אלא גם עצם הרעיון של ישראל עצמה. אם נמשיך בדרך זו וניקח שליטה קבועה על עזה, לא יישאר דבר מהחזון השברירי של דמוקרטיה ליברלית - ההגדרה שהייתה פעם למדינה זו. תחת ממשלה לאומנית-פופוליסטית פזיזה המכחישה את גבולות כוחה, לישראל אין עתיד בר קיימא. כל מי שאוהב את ישראל, מדינה שידעה פעם איך לשרוד את הבלתי אפשרי, חייב לעשות כל שביכולתו כדי להרחיק אותנו ממסלול ההתנגשות הזה".
עוד טען: "נגד פופוליזם זה, נגד ממשלה ללא מנדט מוסרי או פוליטי להנהיג את ישראל, רק מחאה פומבית - בייחוד מצד חיילי מילואים - יכולה לסייע בדרישה לשינוי כיוון. רגעי משבר לאומי הולידו תנועות סירוב שבסופו של דבר עזרו לדחוף חברות להתמודד עם מדיניות הרסנית. הם מדגימים שרק מי שמוכן לשלם מחיר אישי כדי לחשוף את השקר יכול באמת להילחם למען האמת. זה קרה בעבר בישראל, במהלך מלחמת לבנון השנייה ב-1982 והאינתיפאדה השנייה בשנים 2005-2000, ובארצות הברית במהלך מלחמת וייטנאם. שרים לא משלמים מחיר. אנחנו, החיילים, ורבים אחרים, כן משלמים".
הוא חתם את הטור: "אני ציוני. לישראל יש את הזכות להדוף את מתנגדיה. אני לא פציפיסט ולא מתחרט על הלחימה. אבל בדיוק מסיבה זו, אני מבין עכשיו את זה: להיות אמיץ היום פירושו לעצור, לומר "לא עוד". עם יותר מ-60,000 פלסטינים הרוגים, רובם אזרחים, על פי רשויות הבריאות בעזה, ורעב גובר בשטח, עם חטופים ישראלים שנמקים כבר כמעט שנתיים, המלחמה הזו חצתה כל גבול. אין עוד מטרה ששווה להשיג על ידי הארכת המלחמה".
התרעות פיקוד העורף