בארי מדגיש: "רושה (מצוק היונים) הוא אתר תיירות בולט מאוד בביירות ומהווה את אחד מסמליה הבולטים של העיר. מדובר בשני סלעים גדולים הניצבים בתוך הים התיכון במרחק קצר מהחוף אל מול שכונת רושה. עצם הבחירה באתר טבעי וסמל לאומי בולט בלב ביירות נתפסה כהצהרה פוליטית של חיזבאללה על שליטתו בזירה הציבורית ועל נוכחותו הפוליטית בלב הבירה, מעבר לגבולות מעוזיו 'הטבעיים'".
בהמשך הניתוח מציין בארי: "למרות ההבנות, חיזבאללה קיים את האירוע במלואו ולא שינה דבר מתוכניתו. כבר משעות הצהריים הגיעו תומכי חיזבאללה עם דגלים ותמונות. כוחות הביטחון הלבנוניים פרסו מחסומים בניסיון לשמור על שקט. ברם, שקט לא היה והתפתחו עימותים בין תומכי חזבאללה לבין כוחות הביטחון. בשעה 18:55 הוקרנו תמונותיהם של נצראללה וצפי אלדין על הסלע, תוך כדי קריאות פוליטיות נגד הממשלה. חיזבאללה שלח מסר חד: הוא אינו מכיר במרות המדינה במקרים שבהם הוא רואה פגיעה בכבודו או בזיכרון מנהיגיו".
בארי מתאר גם את תגובת השלטון: "הפרת ההבנות הובילה לדיונים ממשלתיים דחופים עם גורמי ביטחון. ראש הממשלה סלאם התבטא כי מדובר בהפרה בוטה לתוכן שניתנה לו הסכמה, בפגיעה ישירה במארגנים ובהרתעת המדינה. הוא הדגיש כי אסר הארה על סלע א-רושה 'לא מהים, לא מהיבשה ולא מהאוויר', ואסר הקרנה של כל תמונה עליו".
עוד מתאר "סלאם הודיע כי הורה למשרדי הפנים, המשפטים וההגנה לעצור את האחראים ולהביאם לחקירה. על פי דיווחים שונים, נביה ברי הביע מורת רוח והבהיר שהפרת ההסכם עלולה לערער את היציבות". אך בארי כותב: "אנחנו בספק אם אכן האחראים האמיתיים לאירוע בחזבאללה יעצרו ויחקרו…".
בסיכום הניתוח כותב בארי: "המשבר כולו ממחיש את נחישותו של חיזבאללה לשקם את תדמיתו ולהמשיך ולבסס עצמו במרכז הבמה הפוליטית והציבורית בלבנון, גם במחיר של עימות עם הממשלה. מדובר בניצחון תודעתי של חיזבאללה, שמציג עצמו כמי שאינו נרתע מלחצים וממשיך להכתיב את סדר היום. הניצחון התודעתי בסלע א-רושה מהווה סימן דרך חשוב מבחינת חיזבאללה כלפי הבייס השיעי שלו מחד וכלפי הממשלה מאידך בהקשר ל'פירוקו מנשקו'. כלומר, אם חיזבאללה לא רוצה שזה יקרה - זה לא יקרה".
התרעות פיקוד העורף