"הדבר הזה הגיע כמובן לידיים של גורמים אנטישמיים, שהפיצו את זה הלאה בכל העולם, הוא שוכפל באינספוף ערוצים ונחשף בפני הרבה יותר מ-93 מיליון צפיות מדווחות. הנקודה השנייה היא שזה לא רק להאשים את חיילי צהל בפגיעה בעצורים ופשעי מלחמה, אלא גם לעשות פעולה הפוכה של מחיקת פשעי המלחמה והאונס שבוצעו בקורבנות הטבח בשבעה באוקטובר".
"בדיוק. הם מנסים לטהר את חמאס. קודם כל, זה תגובה טבעית או תגובה מוצדקת - ריטליאיישן. זה תגובה של חמאס לפשעים של ישראל. זה התחיל כבר מהשבעה באוקטובר. אנחנו רואים את זה בקמפיין גם של ארגונים הפלסטינים ולאחר מכן גם חמאס. הניסיון הזה להצדיק את הפעולות של חמאס, להכשיר אותן - הדברים האלה מתגברים ככל שעובר הזמן".
"האירועים בישראל אחרי דצמבר 2022, בעקבות הקמת הממשלה קיבלו ביטוי מודגש בתקשורת של חמאס ובתקשורת הפלסטינית בכלל. היה ברור שהשימוש בצבא לצרכים פוליטיים, והאיום לפגוע בלכידות ובאחדות של צהל - זה משרת מטרה פוליטית אחרת, אולי מוצדקת או לא, אני לא נכנס לזה בכלל. אבל ההשתקפות של זה בצד של חמאס - הם ראו את זה כהזדמנות, כהזדמנות פז".
"אני לא אומר דבר, אני בסך הכל מצטט מה שהם אומרים. וכן, זה מה שהם אומרים. הם רואים את זה כהזדמנות פז לממש את החלום של שחרור והשיבה לפלסטין. לכן מה שעשיתי לאחר השבעה באוקטובר - פרויקט מחקר שתכליתו הייתה לתעד את האמירות והמאמרים והביטויים שבאו מצמרת חמאס. הקפדתי בהקשר הזה ללכת רק למקורות הראשוניים - לאתר הרשמי, לעיתון הרשמי של חמאס, ולאתר הרשמי של גדודי אלקסאם. לא למקורות צדדיים ושניים – הבאתי את מה שהם עצמם אומרים, זה מפי הגבורה".
"בהחלט. אי אפשר לראות את הכעס עליו, אבל הטון – כשהוא אומר 'זו החלטה פלסטינית', זאת אומרת אתם למעשה חרגתם מהקו, כי זה הייתה אמורה להיות החלטה של סינוואר בתיאום. הם החליטו על תמיכה אבל זה כבר לא התוכנית המקורית. זו הייתה הסוגיה המרכזית למעשה. ידענו שזו התוכנית, וכאן זו סוגיה מרתקת".
"הקשבתי לנאום של סינוואר ב-14 באפריל 2023, זה היה יום אלקודס. הוא למעשה בעזה, באירוע ציבורי גדול, שיבח מאוד את איראן ואת נסראללה ואת השיעה. זה נראה לי מוזר - הוא יצא מגדרו כדי לשבח אותם בעזה".
"בצורה מוגזמת. בדקתי את התוכן. תרגמתי גם את נאום הכרזת המלחמה המלא של מוחמד דף בשבעה באוקטובר, שעה אחת פלוס לאחר תחילת המלחמה. רציתי לראות איזה משקל הוא נותן לאיראן ולחיזבאללה ולשיעה - כמעט כלום. היה רק משפט אחד שאומר שהם מצפים שאיראן תצטרף. כשבודקים את המסרים של הנהגת חמאס לאחר שבעה באוקטובר רואים שהם מדגישים: התכנון והביצוע היה פלסטיני. זאת אומרת שהסוגיה המרכזית הייתה סוגיית ההובלה של המלחמה - אנחנו הפלסטינים אלה שקובעים, אנחנו אלה שמשחררים את פלסטין, לא אף גורם אחר".
"כשבדקתי ותיעדתי את הסוגיה של המדיניות - הערכת המודיעין והמדיניות מול רצועת עזה - מצאתי שראשי אמ"ן או ראשי חטיבת המחקר דיברו על המדיניות כאילו הם קובעים אותה. 'פתחנו את הגבול לעובדים, עשינו ככה, הורדנו את זה' - זה לא תפקיד של המודיעין לקבוע מה אנחנו עושים. תפקידך להגיד: זו מדיניות הממשלה, להערכתנו, מבחינה מודיעינית, זאת תהיה תגובה".
זה לא רק קונספציה. תארי לך שהמודיעין היה אומר 'חמאס נערך למלחמה'- יש לזה משמעויות גדולות מאוד, אבל אז זה מתנגש עם המדיניות של הממשלה. הרעה החולה היא השותפות בקביעת המדיניות והשיח הציבורי שלא עושה הבחנה בין המודיעין הטהור לבין הערכת המודיעין לבין הנושא הפוליטי.
"עברתי על כל החומר הגלוי סביב השבעה באוקטובר, מכל המקורות האפשריים - הפלסטינים והמצרים. ניסיתי לדלות מידע, וגם קצת אחרי זה, למקרה שמישהו יעלה זיכרונות. ניסיתי לאתר את זה מבלוגרים, כל גורם, פקידים לשעבר במשרד החוץ, להקשיב לפודקאסטים שלהם, לנסות לדלות מידע. מצאתי רק פיסת מידע אחת – באוקטובר בסוכנות אלקודס, שמזוהה עם חמאס. אני חושב שזה היה בסביבות שתיים בצהריים, אז היה מסר שהמתווך המצרי הודיע לחמאס ולג'האד האסלאמי שהם לא לוקחים אחריות על מה שקרה במלחמה הזאת. אני לא זוכר את הניסוח המדויק, אבל מהצד הפלסטיני אמרו שנותנים שעתיים לאשקלון לפנות את העיר לפני שיכבשו אותה".
"לא אמרתי את זה. אבל המסר המצרי היה מוזר מאוד. מה יש למצרים להגיד 'אנחנו לא לוקחים אחריות על המתקפה'? למה הם צריכים להגיד את זה? אם יש להם סיבה לקחת אחריות, זה רק אולי משום שהעבירו אליהם מסר. משתמע ממנו שלכאורה עולה האפשרות שהמצרים העבירו מהפלסטינים מסר מרגיע לישראל וזה התברר כלא נכון. זה הדבר היחיד שמצאתי - רסיס מידע שיכול להתקשר לסיפור הכללי".
"אין לנו תמונה מלאה. כל עוד אין מידע רשמי, אז אין טעם להתייחס. אבל לגבי הנושא של הנוכחות המוגברת באזור רפיח - המסר המצרי, ואת זה אני מבסס על המסרים שהמצרים העבירו לצד הישראלי וחזרו עליהם לאורך השנים - מאוד ברור. 'אנחנו לא נאפשר לישראל בשום פנים הגירה כפויה או אחרת של פלסטינים לשטח מצרים, נקודה. הקירוב של הכלים המשוריינים נועד להשיג שתי מטרות: אחת - אנחנו רציניים. שתיים - המשמעות של הצעדים שאתם עושים תשליך על הסכם השלום'.
זו ההערכה שלי. אנחנו יודעים שמצרים מתאמנת מול אויב שהוא לא סודני והוא לא לובי. לכן, אם את נותנת את זה לקצין מודיעין להעריך, האם ירדן או מצרים מתכוונת לתקוף? בוודאי שלא. למצרים אין אינטרס כרגע לפתוח מלחמה נגד ישראל.
"האזנתי לנאום של סלאח אל ערורי מלבנון, בזמן אמת. הוא דיבר על המתקפה הצפויה - הציג הכל, איך נפעל, מה נתקוף, איזה יעדים. אמרתי שאלה הדברים, הנתונים שהוא דיבר עליהם - מהם היעדים האסטרטגיים, אסדות, נמלי תעופה וכולי. והוספתי שם משהו: מעבר לזה, יש פה שתי נקודות שראוי לציין - הוא מאוד בקיא במה שקורה בישראל, זה כבר מודיעין נוסף. ראיתי שהוא ממש מדייק, הוא יודע בפרטי פרטים. ושתיים, הטון שלו היה מאוד בטוח. לא טון של רדיו קהיר המצרי ב-67' - הוא נשמע רציני מאוד".
"אמת. ולא ניתן להגיע לתובנות האלה מטקסט כתוב שמסכם את הנאום. צריך לשמוע אותו, זה לוקח זמן, זה שעה וחצי, אבל חייבים. לדעתי, החוקר חייב להיות גם קצין איסוף. חייב להיות קצין איסוף שסופג ולומד לחוש כמותם, לחוש את האווירה בעזה - זה מספיק כדי להבין איך החיים עצמם מתנהלים, איך המערכת עובדת, כדי להבין את ההיגיון של הצד השני".
"לא משנה באיזה צד פוליטי או לא פוליטי אתה נמצא - הדברים מקבלים הד בצד השני. נושא הבגידה, וזה חשוב - זה למעשה משמש את התעמולה האנטישמית. ומה ההוכחה? שהייתה בגידה, כלומר, ישראל יזמה את מתקפת השבעה באוקטובר".
"כן, כדי ליזום, כדי להרוס את עזה, זה הזדמנות להרוס את עזה וכולי. והתושבים הישראלים בעוטף עזה נרצחו על ידי צה"ל. למה? כי היה מאמר בעיתון הארץ שדיבר על נוהל חניבעל שהופעל בבארי וככה הם הופכים את הסיפור לנושא המרכז"י.
התרעות פיקוד העורף