במערכת הביטחון מודים כי המשטרה, השב"כ וצה"ל, ואיתם כמה משרדי ממשלה, מגלים רפיסות וחוסר יעילות בהתמודדות עם התופעה. כל גוף מטיל אחריות על האחר - ופעולות התיאום והסיכול המשולב הם בשוליים. למשל, אוגדה מרחבית 80 פועלת יחד עם חיל האוויר אל מול האיום הרחפנים ומסכלת לרוב את ההטסה מעל הישובים הישראלים במערב הנגב, ומספקים הגנה מפני טיסות רחפנים מעל עזוז, ניצנה, קדש ברנע ואחרים - מחשש כי רחפן נפץ שיפעל במסווה של רחפן מבריחים יתפוצץ על אחד הבתים ביישובים.
הרחפנים החדשים אף יודעים לטוס לבד בעזרת תוכנית טיסה המוכנסת מראש, בדומה לשואב אבק ביתי. הרחפן יודע להמריא מהמקום והשעה שנקבעו מראש, הוא טס בנתיב אחד וחוזר בנתיב אחר לנקודת נחיתה שהוצבה במרחב אחר.
בצה"ל אומרים כי בעקבות הלחץ הציבורי וההבנה כי הפעלת הרחפנים הוא איום אסטרטגי, צה"ל החל לנסות להתמודד עם הברחות הרחפנים באופן מוגבר. במקביל גורמים מודים כי היכולות של הצבא מוגבלות: אוגדה 80 חולשת על גבול ישראל-מצרים, שאורכו יותר ממאתיים ק"מ, וגבול ישראל-ירדן שבאחריות האוגדה עומד על 240 ק"מ. בניגוד לדפוס הברחה קרקעי, המבריחים לא צריכים דרכי גישה ייחודיות שמצמצמות את מרחב הפעילות.
בינתיים, בשבועות האחרונים סיכל צה"ל 130 רחפנים בגבול מצרים. על פי צה"ל, על הרחפנים היו כ-80 כלי נשק ובהם שני מקלעי מאג, 16 רובים ו-66 אקדחים.
נושא ההברחות מגבול מצרים אינו חדש. מאז הפך הגבול לגבול של שלום הוא משמש כנתיב להברחה של סמים, סיגריות, נשים למטרות זנות, מהגרי עבודה, כלי נשק ועוד. מי שעומד מאחורי תעשיית ההברחות הם כמה עשרות בדואים מהשבטים אל עזזמה וטרביין, וצה"ל מעריך שכ-300 מבני השבטים משתתפים באופן מרכזי בתעשייה. חלק מבני שני השבטים מתגוררים בסיני וחלקם בנגב באזור צאלים ופתחת ניצנה.
בשל העובדה כי משטרת המחוז הדרומי אינה מצליחה לתפקד באופן סביר וליצור משילות בשטחים נרחבים בנגב, התפתחה בשנים האחרונות התבדלות של חלקים מהאוכלוסייה הבדואית, ואזורים דומים הפכו לאזורים אקס טריטוריאליים שבהם אין למדינת ישראל יכולת לאכוף את החוק הישראלי - מה שמוביל לכמה תופעות קשות שמשפיעות על עולם הפשע הישראלי ואפילו חוצות גבולות.
באזורים נרחבים המשמשים כשטחי אש של צה"ל סמוך לצאלים, שבטה וקציעות, גורמים עבריינים מגדלים שדות קנאביס. חלק מהיבול משווק בירדן ובמצרים, והמשלוחים מבוצעים באמצעות הרחפנים הכבדים - שיכולים להוביל בכל משלוח מטען של עד 50 ק"ג. בחודש הבא יבואן הרחפנים יציג לשוק בישראל את הדור הבא של הרחפנים, אשר יכול לשאת מטען של עד 170 ק"ג.
בצה"ל אומרים כי הם עוסקים בפעולות יירוט של רחפנים שחוצים ממצרים לישראל ולא מישראל למצרים. בצה"ל אומרים גם כי מרוב שמפעילי הרחפנים מרגישים בביטחון - הם נוהגים לעשות גם משלוחים של פיתות עם לאבנה מהצד הישראלי לצד המצרי, ולעיתים גם שולחים פריטי אופנה הכוללים בגדי מותגים ונעליים מישראל לסיני.
בצה"ל אומרים כי משלוחי הסמים והנשק מכניסים למבריחים סכומי עתק, וכל סבב כזה נאמד בכמיליון שקלים. גם אובדן רחפן, שעלותו כ-150 אלף שקלים, מאפשרת למבריחים להרוויח רווח גדול. בצה"ל מודים שגם ביום מוצלח שבו יירטו שני רחפנים, הצליחו שלושה לחדור מעליהם מבלי שיורטו - והחישוב הכלכלי ברור.
בצה"ל ובמערכת הביטחון מודים כי הם מוגבלים בכלים העומדים לרשותם. הבעיה המרכזית היא חוסר התיאום בין השב"כ והמשטרה, וכן הם טוענים כי גם המוסד, הפועל על פי חלוקת הסמכויות בתימן ואיראן, לא מבצעים סגירות מעגל. השיא של החלם הישראלי הוא העובדה כי כל הרחפנים הענקיים, שהם סוג של מסוק המופעל מרחוק, מיוצרים במפעל בסין ומשווקים על ידי יבואן אחד במרכז הארץ.
כדי לרכוש את הכלים יש צורך ברישיון של רשות התעופה האזרחית, הפועלת תחת משרד התחבורה, והשב"כ מבצע רגולציה ביטחונית עליהם. כמו כן, המפעיל חייב לקבל רישיון מדביר ממשרד איכות הסביבה. כלומר - ישראל יכולה לפקח על כל כלי, והיא יודעת את זהות המפעילים. למרות זאת, לא השב"כ ולא המשטרה מצליחים לסכל באופן מלא את התופעה. בצה"ל מותחים ביקורת על שני הארגונים, וטוענים כי המרדף באוויר אחרי הרחפנים זה כמו מרדף אחרי יתושים, ונדמה שמה צריך לבצע זה "ייבוש של הביצה".
בצה"ל יקיימו ביום רביעי הקרוב בחטיבת פארן בדרום יום עיון באשר להתמודדות עם התופעה שהולכת ומתרחבת - לא רק בגבול המצרי אלא גם בגבול בקעת הירדן וכן ברמת הגולן.
בצה"ל אמרו השבוע כי לצד הביקורת והקושי, לוחמי אוגדה 80 פעלו במהלך השבועות האחרונים באופן רציף וממוקד בסיכול ניסיונות הברחה באמצעות רחפנים, וציינו שהסיכולים הרבים מתאפשרים בזכות היערכות נרחבת, מאמצי איסוף מודיעיניים, הפעלת מערכות טכנולוגיות שונות מתקדמות לשיבוש, חסימה וזיהוי הרחפנים. כמו כן, בשבועות הקרובים ייפתח חמ"ל ייעודי לשיפור ותיאום סנכרון המידע בין המודיעין לכוחות הפועלים בשטח.
התרעות פיקוד העורף