צה"ל הוא גוף מקצועי שבראשו עומד ראש המטה הכללי. הוא האיש שמדינת ישראל הפקידה בידיו את הניהול וההובלה של הצבא. הרמטכ"ל אחראי על כל מה שקורה בצבא מהטיפול וההכשרה של הטירונים הצעירים והדאגה שהם יקבלו את האוכל בזמן ולא יטרטרו אותם לשווא באימונים. הוא אחראי על בנין הכח של צה"ל, הוא אחראי על תמונת המודיעין ומתן התראה למלחמה או התקפה, הוא אחראי לביצוע המשימות של הצבא בשגרה ובמלחמה.
צה"ל אינו חף מטעויות, שגיאות, כישלונות - ולראיה הכישלון החמור והקשה בשבעה באוקטובר. אבל צה"ל חייב להמשיך להיערך לאתגרים הבאים: המערכה בעזה עדיין לא סגורה, ובלבנון ישראל לפני מערכה עצימה. רק שלשום צה"ל חיסל את רמטכ"ל חיזבאללה והוא נערך מול ההתחמשות של איראן - ויש גם את ההיערכות מול החות'ים ואתגרים בסוריה ואיו"ש.
המהלך שבוצע אתמול בצפון היה מטלטל. תוך שעות כל צה"ל עמד על רגליו עם הפנים צפונה. באותה שעה פרסם שר הביטחון ישראל כ"ץ את ההודעה שלפיה הוא ממנה את מבקר מערכת הביטחון לבדוק את החלטות הרמטכ"ל בנושא ההליך הפיקודי שביצע מול 13 אלופים וקצינים, שבצה"ל רואים בהם אחראים באופן ישיר למחדל שבעה באוקטובר.
כל עצירה משמעותה פחות מוכנות. שר הביטחון ישראל כ"ץ חייב להתבגר ולהבין שראש הממשלה שמינה אותו לא נתן בידיו את צה"ל כצעצוע למשחק. הוא קיבל אחריות על ביטחון מדינת ישראל. אחריות כבדת משקל.
המהלך הפיקודי שביצע השבוע הרמטכ"ל מול הקצינים היה להבהיר לכל צה"ל שלצד המחויבויות לכל תפקיד יש אחריות. כרגע שר הביטחון כ"ץ מעדיף להתעלם מכך בדיוק, כמו שהממשלה כולה מעדיפה להתחמק מוועדת חקירה ממלכתית שתבחן את המחויבות והאחריות של הדרג המדיני לאסון שבעה באוקטובר.
התרעות פיקוד העורף