בין היתר הציג ראש המערך את המקרה של מתקפת הסייבר שנבלמה על בית החולים שמיר ביום כיפור האחרון שבה קבוצת הכופרה Qilin שימשה ככיסוי שקבוצת תקיפה מאירן הסתתרה מאחוריו כדי לטשטש עקבות ולנצל את הכלים והיכולות של קבוצת הפשיעה. לדבריו, האירוע ממחיש עד כמה הגבול בין פשיעה לפעולה מדינתית עוינת הפך מעומעם.
ראש המערך הציג את התפיסה של “מלחמת הסייבר הראשונה”, אותה מלחמה שתתנהל ללא ירייה אחת, שבה מדינה עשויה להיות מותקפת רק במרחב הסייבר עד כדי שיתוק של המערכות החיוניות שעלול להביא ל"מצור דיגיטלי": "אנחנו בדרך לעידן שבו מלחמה תתחיל ותסתיים במרחב הדיגיטלי, בלי טנק אחד שינוע ובלי מטוס שימריא", אמר.
“תדמיינו מצור דיגיטלי שבו תחנות הכוח מושבתות, התקשורת מנותקת, התחבורה נעצרת והמים מזוהמים. זהו לא תרחיש עתידי דמיוני, אלא כיוון התפתחותי ממשי”. הוא הוסיף כי “במלחמה הזו קו החזית הוא כל תשתית דיגיטלית, וכל אזרח הוא יעד”, וכי “אנחנו מתקרבים במהירות לשלב שבו הסייבר יחליף לחלוטין את שדה הקרב הפיזי".
על פי הדברים שהציג ראש המערך, במהלך מבצע "עם כלביא" זיהה מערך הסייבר הלאומי 1,200 קמפייני השפעה המכוונים לאזרח. משמעות הנתונים היא שבמשך שבועיים מיליוני אזרחים קיבלו או נחשפו לפחות פעם אחת להודעות או לסרטוני ההשפעה. מגמות נוספות שנצפו במהלך המבצע כללו שילוב מתואם של תקיפה פיזית ותקיפת סייבר, מסעות השפעה רחבי־היקף שנועדו להטעות את הציבור ברגעי חירום, איסוף מידע ממוקד על יעדים ישראלים בתחום הצבאי, הממשל והאקדמיה
בנאומו ציין ראש המערך כי ישראל מדורגת כמדינה השלישית המותקפת בעולם לפי נתוני מיקרוסופט וכי 3.5% מכלל התקיפות הגלובליות כוונו לישראל בשנה האחרונה. “זהו נתון שמאפיין מעצמות, וישראל מוצאת את עצמה למעשה בחזית עולמית בלתי פוסקת. המשמעות היא שהאיומים אינם אירועים נקודתיים אלא מציאות יומיומית שמחייבת התגוננות מתמדת, אמר כראדי והדגיש כי לישראל יש יתרון משמעותי בידע שצברה בזמן אמת וכי לקחי המלחמה מציבים אותה בחזית החשיבה על עתיד מלחמות הסייבר.
לדבריו, "התלות המוחלטת בדיגיטל, עם התפוצצות הבינה המלאכותית בכל תחום בחיים, מביאה הזדמנויות מדהימות אך גם איומים חדשים ומאפשרת לתוקפי סייבר מרחב אינסופי".
התרעות פיקוד העורף