המסמך, שכותרתו "ניתוח כמותי ואיכותי של אפקטיביות החיסולים על ידי ישראל בהפסקת האש – חיזבאללה", מציג ממצאים שלפיהם מאמץ החיסולים מהווה נדבך מרכזי בפעילות הישראלית לשיבוש תהליכי השיקום הצבאי של הארגון, אך במתכונתו הנוכחית השפעתו מוגבלת.
על פי המסמך, מאמץ החיסולים אחראי לכשליש מכלל התקיפות שבוצעו בלבנון בתקופת הפסקת האש. מאז חתימת ההסכם, ב-27 בנובמבר 2024, ועד מועד כתיבת הדוח, בוצעו 254 חיסולים של פעילי חיזבאללה, שפרטיהם פורסמו ואומתו מחומר גלוי בלבד.
עם זאת, הניתוח קובע כי קצב השיקום הצבאי של חיזבאללה גובר על היקף פעילות הסיכול שמפעיל צה"ל. לפיכך, נבחנת השאלה האם למעמדם של המחוסלים בארגון קיימת השפעה אופרטיבית משמעותית על יכולת השיקום שלו, ומהו המיקוד האפקטיבי הן מבחינת כמות והן מבחינת איכות אליו יש לכוון את מאמצי החיסול.
הניתוח הכמותי מצביע על פיזור חד משמעי של מאמץ החיסולים: 73.6% מהמחוסלים 187 פעילים הוגדרו כדרג זוטר, 22.8% – 58 פעילים – הוגדרו כדרג ביניים ורק 3.5% – תשעה פעילים – הוגדרו כדרג בכיר והנהגה.
על פי המסמך, פגיעה בדרג הזוטר עשויה לשבש באופן מסוים את הפעילות השוטפת של הארגון, אך אינה משפיעה באופן מהותי על יכולתו לשקם את עצמו. מרכז הכובד הארגוני, כך נכתב, מצוי בדרג הביניים ובדרג הבכיר הדרגים האחראים על הכוונת השיקום, בניין הכוח והפעלתו אך פגיעה בדרגים אלה בוצעה עד כה בהיקף שאינו מספק.
במהלך הפסקת האש חוסלו 58 פעילים מדרג הביניים, ובהם מפקדים בדרגות שונות עד דרג מקביל למפקד גדוד. לפי החלוקה במסמך, החיסולים כללו מפקדים מהיחידות הגיאוגרפיות, מיחידת רדואן, מהיחידה האווירית, ממערך ההגנה האווירית, ממערך הארטילריה, מהנדסה, מהברחות, וכן "פעילים מרכזיים", "ראבטים" – פעילי קישור לכפר – ומוקד ידע אחד מתחום ייצור אמצעי הלחימה.
עם זאת, נכתב כי נתח המחוסלים מדרג זה נמוך משמעותית לעומת הדרג הזוטר, בעוד שמדובר בדרג שמניע בפועל את תהליכי השיקום.
בנוסף, נפגעו בעלי תפקידים בכירים נוספים, ובהם מפקדי לוגיסטיקה, מפקדי מערכים, אחראי ניהול אש ואחראי מערך ההגנה האווירית, אך גם כאן נקבע כי היקף הפגיעה אינו מספק.
הניתוח האיכותי מצביע על צורך במיקוד מאמץ החיסולים בבעלי תפקידים, יחידות ומערכים המשפיעים ישירות על בניין והפעלת הכוח. במסמך מצוינים שמות של דמויות הנהגה הקשורות לפעילות השיקום, לצד הערכה כי חלקן עשויות למלא תפקידים מרכזיים שהתרוקנו בעקבות חיסולים קודמים.
בהקשר זה נכתב כי יש להתמקד במפקדי יחידות גיאוגרפיות, יחידות מקצועיות, יחידות מטה, מח״טים ומקביליהם, וכן במפקדי הפוג׳ים גדודים ובפעילים מקצועיים המוגדרים כ"מוקדי ידע".
המסמך מפרט שורה של מערכים שבהם מתמקד מאמץ השיקום של חיזבאללה:
היחידה האווירית – אחראית על פיתוח, ייצור והרכבת כטב״מים וכטב״מים מתאבדים, מתוך מטרה להפוך את המערך לאיום אסטרטגי בעימות הבא.
יחידת רדואן – היחידה ההתקפית המובחרת של הארגון, שחזרה להיקף סד״כ של כ־5,000 פעילים ולכשירות מבצעית, חרף הריחוק מקו המגע.
מערך הלוגיסטיקה – האחראי על תקצוב, אחסון, שינוע וחלוקת אמצעי לחימה, ועל פרויקטים רגישים ובהם תוכניות אופרטיביות למלחמה.
מנהלת הייצור – הפועלת תחת מערך הלוגיסטיקה, ואחראית למחקר, פיתוח וייצור אמצעי לחימה בלבנון, כחלק ממעבר אסטרטגי לייצור עצמי.
מערך הטילים והרקטות – שספג פגיעה קשה אך עדיין מחזיק, לפי ההערכה, בארסנל של עד שליש מהיקפו לפני המלחמה, המסוגל לאפשר ירי יומי מתמשך לאורך זמן.
מערך ההברחות והמימון – האחראי לשינוע נשק וכספים ולבניית תשתיות פיננסיות בלבנון ומחוצה לה.
לכל אחד מהמערכים מוצעת במסמך המלצה ברורה: מיקוד החיסולים בדרגי הפיקוד, במפקדי היחידות, ובמוקדי הידע המקצועיים.
התרעות פיקוד העורף