בנוסף, נפגעו מתקני העשרה מרכזיים באתרים כמו פורדו, נתנז ואספהאן, באמצעות שימוש בחימושים כבדים ובטילי שיוט. אף שהתקיפות הצליחו להסב נזק נרחב, גורמים מעריכים כי הן לא הצליחו להשמיד לחלוטין את יכולות הליבה של תוכנית הגרעין האיראנית.
על פי הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית, איראן מחזיקה במלאי של כ־1,000 פאונד של אורניום מועשר ברמה הקרובה לרמת נשק, כאשר חלקו מאוחסן במתקנים תת־קרקעיים במתחם אספהאן. לפי הדיווחים, חלק מהמלאי אף קבור בתוך מנהרות עמוקות באתר.
איראן מצדה דחתה בעבר דרישות להפסקת העשרה מוחלטת בשטחה, והציעה לכל היותר דילול של רמות ההעשרה, לרבות הורדת חומר מועשר מרמה של 60% לרמות נמוכות יותר. במסגרת ההסכם הגרעיני מ־2015, הוגבלו רמות ההעשרה ל־3.67% למשך פרק זמן מוגדר, אולם מאז חלו שינויים משמעותיים במצב.
על פי הערכות, בניית ראש קרב גרעיני דורשת ידע הנדסי מתקדם, לצד עבודה מדויקת עם חומרים רגישים במיוחד. מומחים מדגישים כי איראן ככל הנראה לא השלימה בעבר יכולת זו, אך ניסיון לעשות זאת בעתיד עלול להיות מאתגר יותר בשל חדירה מודיעינית עמוקה מצד ישראל וארצות הברית. בסיכומו של דבר, אף שהתקיפות האחרונות פגעו באופן משמעותי בתשתיות הגרעין האיראניות, על פי הדיווח המצב בשטח עדיין מצביע על יכולות משמעותיות, לצד מתיחות דיפלומטית מתמשכת וחוסר ודאות אסטרטגי סביב העתיד.