בצה"ל חזרו אתמול לימי ההמתנה, ללא נודע. איש בצה"ל לא ידע לקבוע האם הולכים ללחימה מחודשת באיראן או שמדובר בעצם בתרגיל טקטקי במשא ומתן, כאשר כל צד האמריקאיים והאיראנים נקטו בעת פיצוץ השיחות באסלאמבאד בפקיסטן בסוף השבוע. בדיוק אותה טקטיקה מהסרט הישראלי, מהתרבות וההתנהלות שהיו כאן בשנות השבעים והשמונים.
בני העדות האחרים: הדרוזים, המורמונים, הנוצרים סוגרים את הדלתות מול השיעים. הם גם מגרשים רבים מהם מהשכונות השונות בביירות, בצור, צידון טריפולי ועוד ערים ועיירות. בנוסף המהלך של שיחות שלום קורה מעל הראש של חיזבאללה.
כרגע צה"ל מרכז את הפעילות העצימה בעיירה בינת ג'בל. אוגדה 162 סוגרת את האגף השמאלי של העיירה אוגדה 98 חונקת מימין ובעצם בתוך העיירה כמה עשרות עד מאות בודדים של מחבלי חיזבאללה.
בצה"ל מעריכים כי הימים הקרובים יהיו מכריעים בדרום לבנון והם עשויים להיות מכריעים גם ביתר חלקי המדינה, השאלה עד כמה יהיו נחושים בצבא לבנון להתעמת מול חיזבאללה.
ימי ההמתנה עשויים להימשך עוד זמן. מעניין לראות מי יתקפל ראשון ומי ימצמץ ראשון - האמריקאים שיתפשרו על המחיר או האיראנים שמנהלים את המשא ומתן בתוך משבר של פיצוץ שיחות.